כשהחטא והמוות נכנסו לחייו של האדם, באכילה מהעץ האסור בגן עדן, וגרם לאדם להיפרד מאלוהים, לאלוהים כבר הייתה תוכנית גאולה מושלמת. עבודת הגאולה של אלוהים תפייס את האדם בחזרה לאלוהים ותחזיר את מעמדו של האדם שנפל. הכל התחיל בעץ וזה נגמר בעץ; הצלב.
עבודת הגאולה של אלוהים עבור האדם שנפל
כי אלוהים כל כך אהב את העולם, שהוא נתן את בנו יחידו, שכל מי שמאמין בו, לא צריך לגווע, אבל יש חיי נצח. כי אלוהים לא שלח את בנו לעולם להרשיע את העולם; אלא כדי שהעולם ייוושע דרכו (ג'ון 3:16,17)
ישוע שירת את כל חייו; הוא שירת את אביו ואת עמו, על ידי ציות מצוות אביור, עושה טוב, ו מרפא את כולם, שדוכאו על ידי השטן (מתנהג 10:38).
ישוע ייצג את אביו; הוא היה השתקפות של אביו.
ישוע אמר, שאם אדם היה רואה אותו, הוא גם ראה את האב (ג'ון 14:9). ובג'ון 14:6-7, הוא אמר:
אני הדרך, האמת, והחיים: איש לא בא אל האב, אלא על ידי. לו היית מכיר אותי, הייתם צריכים להכיר גם את אבי: ומעתה אתם מכירים אותו, וראו אותו.
ישוע הוא הדרך היחידה, אין אחר! תן לנו, לכן התבונן בעבודת הגאולה המושלמת של אלוהים, דרך ישוע המשיח.
ישוע הלך לגן גת שמנים
עבודת הגאולה החלה ב הגן של גת שמנים, כאשר ישו’ הנשמה הייתה עצובה. ישוע התפלל לאב ואמר: “אַבָּא, אם אתה מוכן, להסיר ממני את הספל הזה: בכל זאת לא רצוני, אלא שלך, לְהֵעָשׂוֹת”.
ישוע ידע שהגיע הזמן שהוא יימסר לידי החוטאים, ולמות למען כל החוטאים.
בזמן תפילתו, נגלה אליו מלאך מן השמים, לחזק אותו. ובהיותו בייסורים הוא התפלל ברצינות רבה יותר: וזיעתו הייתה כמו טיפות דם גדולות שנפלו ארצה (לוק 22:42-44).
ישוע כבש את הפחד הקטלני הזה בתוכו. הוא היה צריך להילחם נגד נשמתו. ישוע כבש את נשמתו (קרא גם: ‘צליבת הנשמה‘).
כעת ישוע היה מוכן להמשיך בשליחות אביו, ולך אל עמדת ההצלפה והצלב.
ישו הלך לעמדת ההצלפות
לאחר תפילתו, וכאשר ישוע חזר אל תלמידיו, הוא נבגד על ידי אחד מתלמידיו, ונלקח בשבי. לאחר חקירות רבות, הוא הוכה. כאשר ישו הוכה בנקודת ההצלפה, הוא נשא את המחלה והמחלה שלנו.
בוודאי הוא נשא את יגוננו, ונשא את צערינו: ובכל זאת הערכנו אותו מוכה, מוכה אלוהים, וסובלים. אבל הוא נפצע בגלל העבירות שלנו, הוא נחבל על עוונותינו: ייסור שלום שלנו היה עליו; ובפסיו נרפא (ישעיהו 53:4,5)
מי שלו עצמו נשא את חטאינו בגופו על העץ, שאנחנו, להיות מת לחטאים, צריך לחיות למען הצדק:בפסי מי נרפאתם (1 פיטר 2:24)
כתר הקוצים
כתר הקוצים, שהחיילים לבשו את ישוע’ ראש יכול להיות סמל לדיכוי האדם, אבל זו הפרשנות שלי. כי בברית הישנה כשדיברו על קוצים, הם התייחסו לאנשים:
אבל אם לא תגרשו את יושבי הארץ מלפניכם; אז זה יתקיים, כי אלו אשר תשאירו מהם יהיו דקירות בעיניכם וקוצים בצידיכם, וַיַּרְגֵּד אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׂכִים בָּהּ (מספרים 33:55)
דעו בוודאות כי ה' אלוקיכם לא יגרש עוד איש מהגוים הללו מלפניכם; אלא יהיו לכם מלכודות ומלכודות, ומכות בצידייך, וקוץ בעיניים, עד שתאבדו מן הארץ הטובה הזאת אשר נתן לכם ה' אלוקיכם (יהושע 23:13)
אבל בני בליעל יהיו כולם כקוצים שנדחקו, כי אי אפשר לקחת אותם בידיים (2 שמואל 23:6)
צליבתו של ישוע המשיח
ואז הגיע הרגע, שישוע נבחר על ידי האנשים, במקום ברבאס (רוצח), להצלב. השטן חשב שהוא חכם, הוא חשב את זה על ידי צליבתו של ישו, הוא נפטר מישו, והוא יוכל להמשיך לבנות את ממלכתו על פני האדמה הזו. במילים אחרות, הוא חשב: ריקוד טוב! (קרא גם: ‘ישו או ברבאס, במי אתה בוחר?‘)
אבל השטן טעה. כי כל זה היה חלק מעבודת הגאולה של אלוהים. ישוע לקח את כל החטאים, של העולם, עליו. יֵשׁוּעַ, מי שהיה בלי חטא, נעשה חטא והוקרב, כדי לפייס את האדם בחזרה לאלוהים, אחת ולתמיד. מהשעה השישית עד השעה התשיעית, היה חושך על כל הארץ.
ואז בשעה התשיעית קרא ישוע בקול רם, פִּתגָם: “אלואי, אלואי, לאמה סבחתני?”
משמעות המילים הללו: “אלוהים שלי, אלוהים שלי, למה עזבת אותי?”
ישוע תמיד היה משותף עם אביו; הם היו אחד. ישוע מעולם לא הופרד ממנו, עד שבא עליו החטא.
אלוהים הוא קדוש ולעולם לא יוכל לקיים שיתוף עם החטא, לכן ישוע הופרד מאביו. ישוע קרא בקול רם, ויתר על רוח הרפאים.
כאשר ישוע מת, פרוכת המקדש נקרע לשניים מלמעלה למטה (סִימָן 15:33-39).
מי שלו עצמו נשא את חטאינו בגופו על העץ, שאנחנו, להיות מת לחטאים, צריך לחיות למען הצדק: בפסי מי נרפאת (1 פיטר 2:24)
ישוע לקח את עונשנו על עצמו
היינו צריכים להיענש, כי אנחנו החוטאים ולא ישוע. היו צריכים להלקות אותנו בגיהנום. אבל בגלל האהבה והרחמים הגדולים של אלוהים, ישוע לקח את העונש, שהיה מיועד לנו, על עצמו.
דרך דמו של ישוע והתחדשות בו, אנחנו משלימים עם אלוהים וחיים באחדות עם אלוהים במשיח ישוע. דרך טבילה במים ורוח הקודש, צלבנו את הטבע החוטא שלנו וקיבלנו את הטבע של אלוהים בתוכנו.
כשאתה מקבל את הטבע שלו בתוכך, תהליך הקידושין יתחיל. אתה תעשה לחדש את דעתך עם דבר אלוהים. ובמקום ללכת אחרי הבשר (אחרי החושים שלך, דֵעָה, מחשבות, רגשות, רגשות, צוואה, וכו '), תלכו אחרי הרוח לפי המילה ברצון אלוהים.
רוח הקודש היא המנחמת שלך והמורה שלך. ביחד איתו, תוכל לעבוד את אלוהים, אלוהים, וגברים. בדיוק כמו ישו.
ישוע לקח את מפתחות הגיהנום והמוות
אחרי שישוע מת, הוא נכנס באופן חוקי להאדס. ישוע נכנס להאדס, כי ישוע נעשה לחטא; הוא לקח על עצמו את כל החטא והעוון. ישוע היה בהאדס שלושה ימים והטיף. לאחר שלושה ימים, ישוע לקח את המפתחות של השטן, מוות, והאדס חזרה באופן חוקי.
שכן ג'ונאס היה שלושה ימים ושלושה לילות בבטן הלוויתן; כך יהיה בן האדם שלושה ימים ושלושה לילות בלב הארץ (מתיו 12:40)
מסיבה זו הוכרזה הבשורה גם למתים, כדי שיישפטו על פי בני אדם בבשר, אבל חי לפי אלוהים ברוח (1 פיטר 4:6)
אני זה שחי, והיה מת; ו, לְהַבִּיט, אני חי לנצח נצחים, אמן; ויש להם את מפתחות הגיהנום והמוות (הִתגַלוּת 1:18)
ישוע כבש את המוות ובכוחה של רוח הקודש, הוא הוקם מן המתים. אותה רוח, מי שהקים את ישוע מהמתים, חי בנו (הרומאים 8:11).
ישוע חי והוא יושב לימינו של אלוהים. הוא חי, ונוכל לחיות בו. ישוע נתן לנו את כל מורשתו, באמצעות עבודת הגאולה שלו.
עבודת הגאולה של אלוהים הייתה עבודה של שלמות!
'היה מלח הארץ’


