אי הציות לאלוהים לא התחיל בגן העדן עלי אדמות. זה לא התחיל עם אדם. אבל הקרב הראשון בגן והפעם הראשונה שמישהו לא ציית לאלוהים התחיל בגן עדן, בעדן; גן אלוהים. במאמר זה, יידונו שלושת הקרבות בגן; הקרב בגן עדן בשמים, הקרב בגן עדן עלי אדמות, והקרב בגן גת שמנים.
מה קרה בגן העדן השמימי?
אלוהים ברא, הכרוב המשוח, שכיסה, והיה מכוסה, עם כל אבן יקרה. הוא הניח את הכרוב הזה על ההר הקדוש שלו בעדן; גן אלוהים. הכרוב המשוח הזה הלך מעלה ומטה, בתוך אבני האש. הוא התהלך בשלמות לפני ה' עד שהכרוב לא ציית לאלוהים. הכרוב לא ציית ונלחם נגד ה'.
הקרב הראשון בגן העדן בגן עדן
הכרוב המשוח היה מושלם בדרכיו, מיום שברא אותו ה' עד שנמצא בו עוון. בשלל מרכולתו, הם מילאו בתוכו אלימות וחטאו.
אי ציות של הכרוב בגן אלוהים בעדן
הכרוב הפך להיות סורר לאלוהים. לכן הוא לא יכול היה עוד להישאר על ההר הקדוש של אלוהים בגן האלוהים בעדן. אבל אלוהים השליך אותו על הארץ (יחזקאל 28:11-19, ישעיהו 14:12-16).
הכרוב הכיסוי המושלם הזה, מכוסה בכל אבן יקרה, מלא חוכמה, ומושלם ביופיו, הפך ליריב הגדול ביותר של אלוהים: לוציפר, גם בשם השטן או השטן.
המקום, שאלוהים נתן לו לא היה מספיק טוב בשבילו. לא, לוציפר רצה להיות כמו אלוהים.
לבו של לוציפר התרומם, בגלל יופיו והוא השחית את חכמתו בגלל הבהירות שלו. הוא רצה שיסגדו לו. בדיוק כמו שאלוהים סגדו למלאכיו.
השטן הושלך על הארץ ולקח עמו 1/3 מהמלאכים.
המלאכים האלה רצו ללכת אחריו, כי לוציפר היה המנהיג שלהם. לוציפר היה אחד משלושת המנהיגים של המלאכים (ליד מייקל וגבריאל), שאלוהים מינה.
המלאכים האלה צייתו ללוציפר, ולפיכך גם הם נעשו סוררים לאלוהים. לוציפר והמלאכים האחרים העדיפו את החושך במקום את האור. וכך הם נפלו מתפקידם, בשל אי ציותם לאלוהים. הם הפכו למלאכים שנפלו והאדמה הפכה למגוריהם החדשים.
הקרב הראשון בגן החל בגן הגן עדן. בגן השמימי הזה, החל אי הציות לאלוהים.
היצירה
האדמה, אשר אלוהים ברא, כבר היה קיים. כאשר השטן ושאר המלאכים שנפלו הושלכו על הארץ, הם הביאו הרס ותוהו על הארץ והחושך שלט. רוח ה' ריחפה מעל המים. הוא ראה שהארץ חסרת צורה וחסרת תוכן ושהחושך על פני התהום.
אלוהים (אל-אלהים) יצר אור, שזה היה הדבר הראשון שהיה צריך. הוא הפריד בין האור לחושך וקרא לאור יום, ולילה החשיכה.
אז עשה אלוהים רקיע בתוך המים. אלוהים חילק את המים, שהיו מתחת לרקיע, מהמים, שהיו מעל הרקיע. הוא קרא לרקיע גן עדן.
אלוהים אסף את המים מתחת לשמים למקום אחד, ותן לארץ היבשה להופיע. הוא קרא למים ימים וליבשה אדמה.
אלוהים אמר שהאדמה תביא עשב, העשב המניב זרע, ועץ הפרי מניב פרי למינו, שזרעו הוא בפני עצמו, על פני האדמה.
הוא ברא את השמש, הירח, הכוכבים, וְכָל הַחַיִּים לְמִינוֹ בַּמַּיִם, ועל האדמה.
אלוהים ברא את האדם בצלם, אחרי הדמיון שלהם (האלוהים: יהוה אלוהים, המילה (יֵשׁוּעַ), ורוח הקודש). בצלם אלוהים ברא אותו; זכר ונקבה.
אז בירך אותם ה' ואמר להם, תהיה פורה, ולהרבות, ולמלא את הארץ, ולהכניע אותו: ויש שְׁלִיטָה מעל דגי הים, ומעל עוף האויר, וְעַל כָּל חַיִּים אֲשֶׁר זָעוּ עַל הָאָרֶץ.
אלוהים שם את האדם בגן עדן ונתן לאדם שלטון
אלוהים נטע גן מזרחה בעדן והכניס את האדם לגן. הגן היה המקום המיועד לאדם, בדיוק כמו שאלוהים נתן מקום מיועד לכרוב המכסה, על ההר הקדוש של אלוהים בגן האלוהים השמימי בעדן.
אדם הוכנס לגן כדי להלביש אותו ולשמור עליו. ה' אלוהים ציווה על האדם, שיוכל לאכול מכל עץ בגן, חוץ מעץ הדעת טוב ורע. כי אם יאכל מהעץ הזה, הוא ימות.
אדם וחוה הלכו אחרי הרוח ולא היו מודעים לבשרם. הם הלכו בציות לאלוהים עד שהנחש התקרב ופתה אותם.
הקרב השני בגן עדן
השטן ראה את כבודו של אלוהים, והעמדה והשררה, שניתנו לאדם. זה הזכיר לו את העמדה שהייתה לו לפני אי-ציותו לאלוהים. השטן ידע, שברגע שהאדם נעשה סורר ל- מצוות ה', הם יתכחשו לאלוהים כאדונם ויופרדו ממנו.
הוא ידע, שאם יוכל לפתות אותם ויגרום להם לשמוע לו, במקום אלוהים, ותשמע לו והשתחווה לו, שימסרו לו את זכויותיהם וסמכותם והוא יהפוך לאדון חייהם. לכן, השטן התחיל בקרב בגן העדן.
האדם נעשה סורר לאלוהים בגן עדן
הנחש ניגש לאישה וגרם לה לפקפק במצוות ה'. אֵיך? בכך שתשאל אותה, אם אלוהים באמת אמר, שאסור היה להם לאכול מכל עץ הגן. ענתה האשה ואמרה שהם יכולים לאכול מכל עץ בגן, חוץ מהעץ שבאמצע הגן; עץ הדעת טוב ורע. אילו יאכלו מעץ הדעת טוב ורע, הם היו מתים.
אמר הנחש: "בוודאי לא תמות: כי אלוהים יודע כי ביום תאכלו ממנו, אז יפקחו עיניכם, וְהָיְתָה כַּאלֹהִים, לדעת טוב ורע". השטן עיקם את דברי אלוהים. בדיוק כמו שהשטן עדיין מסובב את דברי אלוהים.
אחרי דברי הנחש, האישה הסתכלה אחרת על העץ, ותאוה קמה בה. היא גם רצתה להיות כמו אלוהים, בדיוק כמו שהשטן רצה להיות כמו אלוהים, ולכן נעשה סורר לו.
האישה החלה לפקפק בדברי אלוהים, מצוותו, והאמת שלו.
באותו רגע היה קרב בגן, בדיוק כמו הקרב בגן השמימי בעדן.
האשה והגבר התפתו לתאוות וגאווה והם נפלו ואיבדו את מעמדו. האדם איבד את השליטה והסמכות שאלוהים נתן להם.
הם הפסידו בקרב בגן ושליטתם וסמכותם נמסרו לידי השטן. הם נתנו המפתחות של סמכות לשטן.
הבטחת הזרע
האדם ציית לשטן ולכן הם נכנעים לו. השטן הפך לאלוהי העולם ולאלוהי האדם הנופל ואביו של חוטאים. כל אדם, מי שייוולד מזרע האדם ייוולד בסמכותו ויהפוך לילד השטן.
אבל אלוהים הבטיח,שזרע האשה יעשה לחבוט את ראשו של הנחש. וזה מה שקרה, כאשר ישוע המשיח, הבן אלוהים והמילה החיה, הגיע לארץ הזאת והפך לבשר. המילה התגלגלה בבשר והפכה לבן האדם.
לישוע הייתה שליחות למלא, כְּלוֹמַר, לקחת בחזרה את השליטה והסמכות, שהשטן גנב מהאדם, ולהחזיר אותו לאדם, לרפא את האדם ממצבו שנפל, ו לפייס את האדם בחזרה לאלוהים.
ישוע בא לשבור את כוחו וסמכותו של השטן על האדם שנפל. הוא יציל את האדם ויפייס את האדם בחזרה לאלוהים ויחזיר את השלטון, שאלוהים נתן לאדם במקור. זה היה ישו’ מְשִׁימָה.
ישוע היה ללא חטא. למרות שישוע היה אנושי לחלוטין, גופו לא הושפע מחטא. כי ישוע נולד מזרע אלוהים על ידי רוח הקודש.
ישוע לא הושפע מהרוע, חטא,, חולי, מַחֲלָה, ומוות. הוא היה טהור, קָדוֹשׁ, וצדיק. הייתה לו היכולת לחטוא, כי הוא היה אנושי לחלוטין. אבל ישוע לא חטא, כי ישוע אהב את אביו מעל הכל. לכן הוא נשאר צייתן לו. אהבתו לאביו הייתה כה גדולה, ששום פיתוי לא יכול לגרום לו לעזוב את רצונו וחטאו של אביו.
ישוע הפך לתחליף לאדם שנפל
אבל אז הגיע הרגע של ישוע להפוך לתחליף לאדם שנפל ולטפל בבעיית החטא של האדם שנפל ולשקם (לְרַפֵּא) אדם בתפקידו, טבע, ויחסים עם אלוהים. הגיע הרגע, שהוא יכבוש את המוות וייקח בחזרה באופן חוקי את מפתחות המוות והגיהינום.
ישוע נאלץ לסבול את הדבר הגרוע ביותר, שיכול לקרות לו. הוא יהפוך לשותף בחטא ויכנס לסמכותו של השטן.
ישוע ייעשה חטא וייפרד מאביו. אלוהים לא יכול היה לקיים קשר עם ישוע, כי אלוהים לא יכול לקיים קשר עם החטא. לכן, אחדותם תישבר.
ישוע התפתה בגן גת שמנים
המחשבות האלה, שהוא ייפרד מאביו, שהוא יהפוך לשותף בחטא, ושהשטן יהפוך לאדונו ויהיה לו סמכות עליו, הפחיד אותו עד מוות. זו הסיבה שישוע הלך לגן גת שמנים כדי לכבוש את פיתוי הפחד. (קרא גם: ‘צליבת הנשמה‘).
הקרב השלישי בגן גת שמנים
בגן גת שמנים, הקרב הגדול ביותר התרחש בין ישו לפחד המוות הזה. בגן שבו הכרוב, והאדם נעשה סורר לאלוהים, ישוע היה נלחם בכוחות אלה כדי להישאר צייתנים לאלוהים.
הפחד להיות שותף בחטא, חולי, ומוות, היה כל כך אינטנסיבי, שהפחד הקטלני הזה גרם לזיעתו להפוך לטיפות גדולות של טיפות דם, שנפל על הארץ.
ישוע התפלל פעם ראשונה, ואז פעם שנייה, ואז פעם שלישית.
ישוע התפלל ללא הרף את אותן מילים: “אבא אם תרצה, הסר את הספל הזה ממני: בכל זאת לא רצוני, אלא שלך, לְהֵעָשׂוֹת.”
ואז התגלה לישוע מלאך מהשמים וחיזק אותו. כאשר ישוע התגבר וכבש את הפחד המוות הזה, ישוע היה מוכן ללכת אל עמדת ההצלפה והצלב, לשאת עליו את כל החטאים והעוונות של העולם.
ישוע כבש פחד קטלני
הפחד ניסה לאחוז בישוע וללכוד אותו בשבי. פחד קטלני פיתה את ישוע לא ללכת בדרך הצלב, כדי שישוע יהפוך לסורר לאלוהים. אבל ישוע לא התפתה לפחד. הוא התגבר על הפיתוי האחרון: פחד ונשאר במלואו צייתן לאלוהים.
לאחר שישוע התגבר על הפחד, ישוע המשיך בדרכו להניח את חייו ולהגשים תוכנית אלוהים על חייו (מתיו 26:36-46, סִימָן 14:32-42, לוק 22:39-46).
לכן אבי אוהב אותי, כי אני נותן את חיי, שאוכל לקחת את זה שוב. אף אדם לא לוקח את זה ממני, אבל אני מניח את זה מעצמי. יש לי כוח להניח את זה, ויש לי כוח לקחת את זה שוב. מצוה זו קיבלתי מאבי (ג'ון 10:17-18)
ישוע נשאר צייתן לאלוהים בגן גת שמנים
בגן שבו הכרוב לוציפר, השטן, ואדם נעשה סורר לאלוהים, ישוע ניצח את הפחד ונשאר ציית לאלוהים. בגן, הוא ניצח את הפיתוי האחרון שלו.
רוח המרד נכנסה לגן בחייו של לוציפר (דרך גאווה), ונכנס לגן בחיי אדם (דרך גאווה). אבל רוח המרד לא נכנסה לחייו של ישוע (דרך פחד מוות). ישוע ניצח בקרב בגן ונשאר ציית לרצון האל.
יֵשׁוּעַ הפך לחטא
בצלב ישוע הפך לחטא. יֵשׁוּעַ, שלא ידע חטא, הפך לחטא. ישוע שתה את הכוס, והפך לשותף בחטא ובמוות. הוא נעשה שווה לאדם שנפל. הוא הפך לתחליף של האדם שנפל, ונשא את כל העוונות; כל המחלות, וכל חטאי האנושות עליו.
מהשעה השישית ועד השעה התשיעית, חושך עלה על הארץ. במשך שלוש שעות, החושך שלט.
בשעה התשיעית בכה ישוע: "אלואי, אלוי, לאמה סבחתני?”, כלומר: אלוהים שלי, אלוהים שלי, למה עזבת אותי?.
מישהו נתן לישו ספוג על קנה מלא ביין חמוץ, לשתות. ישוע בכה שוב בקול רם: "אבא בידיך אני נותן את רוחי"
כאשר ישוע הניף את רוח הרפאים, פרוכת המקדש נקרע לשניים מלמעלה למטה. האדמה אכן רעדה והסלעים נקרעו.
הקברים נפתחו; וקמו גופים רבים של קדושים שישנים, ויצא מן הקברים לאחר תחייתו, ונכנס לעיר הקודש, ונראה לרבים.(מתיו 27: 45-53, סִימָן 15:33-38, לוק 23:44-46)
דרך הציות שלו, ישוע שיקם את האיחוד בין אלוהים לאדם
הוא נשא את התוצאה (את העונש) של אי ציות לאלוהים. באמצעות עבודת הגאולה שלו הוא עשה דרך של האדם להיחלץ מכוח השטן. האלה, שמאמינים בו, ושונאים את חייהם כחטאים (כאדם שנפל) ולחזור בתשובה ולהיוולד מחדש, להפוך לבריאה חדשה בו ולזכות בחיי נצח.
דרך עבודתו על הצלב ועל ידי דמו, ישוע פייס את האדם בחזרה לאלוהים ושיקם (נרפא) מעמדו וטבעו של האדם שנפל.
דרך ישוע המשיח והתחדשות בו, הבריאה החדשה מסוגלת ללכת בציות לאלוהים על פי רצונו. כל היצירות החדשות קיבלו כוח להפוך לבני אלוהים (גם זכרים וגם נקבות) ותלך בצייתנות לאלוהים אחרי הרוח, ותקים את מלכותו עלי אדמות.
“תהיה מלח הארץ”
