הברית הישנה מראה את היחסים בין אלוהים לעמו הגשמי, שנולדו מזרע ישראל. פעמים רבות, קראנו איך אנשי אלוהים התחילו נכון אבל כשהם המשיכו לדרכם, הם עזבו את דברי האל ולא הלכו בדרכו אלא התפשרו ואימצו את התרבויות הפגאניות ומנהגי הנסתר ולכן אפשרו דברים בחייהם ובארץ, שהיו תועבה לה' וטמאו את חייהם ואת אדמתם. זה קרה גם עם נחש הפליז על המוט, שסגדו לו, כבוד, ונערץ על ידי העם. למרבה הצער, אותו דבר קרה עם הצלב. כי כמו שעבדו נחש הנחושת, כבוד, ונערץ על ידי אנשי אלוהים בברית הישנה, נוצרים רבים סוגדים לצלב והערידו את הצלב בברית החדשה. איך הנוצרים סוגדים לצלב ומעריצים אותו? מה אומר התנ"ך על פולחן הצלב?
אנשי אלוהים סגדו לנחש הנחושת במקום לאלוהים
בברית הישנה במדברים 21:4-9, אנו קוראים על חטא עם אלוהים, את עונשו של אלוהים, וישועת ה' דרך נחש הנחושת שעל המוט (קרא גם: מדוע היה נחש הנחושת סימן מבשר למותו של ישוע על הצלב?).
עם אלוהים לא השאיר את נחש הנחושת על העמוד במדבר, אבל הם לקחו איתם את נחש הנחושת לארץ המובטחת כעד וזכר למה שקרה במדבר.
אבל במקום נחש הנחושת על המוט יהיה עד לעם אלוהים וזיכרון של מה שקרה במדבר לעם אלוהים, והדורות הבאים ייזכרו בהתנהגות המרדנית של העם, החטא שלהם והשלכות החטא שלהם, וכיצד הביא אלוהים ישועה דרך נחש הנחושת שעל המוט, לאלה, שנשמעו לדברי ה' והביטו בנחש הנחושת ולכן יראו את ה' וישארו נאמנים לה' והעם הודו, לעבוד ולהספיד את אלוהים, סגדו לנחש הנחושת, זוכה לכבוד ולעריץ של העם.
האנשים הדליקו קטורת לנחש הנחושת שעל המוט, שנקרא נחושתן, וכך הפך החפץ לאליל לעם והעם עשה את הרע בעיני אלוהים.
חזקיה השמיד את נחש הנחושת
הוּא (המכתב) הסירו את המקומות הגבוהים, ולבלום את התמונות, וכורת את המטעים, וּבְרֵרוּ אֶת הַנָּחָשׁ הַנָּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה: כי עד הימים ההם הקטירו לו בני ישראל: ויקרא לו נחושתן. הוא בטח בה' אלוהי ישראל; וְלֹא יִהְיֶה אַחֲרָיו כָּמוֹ בְּכָל מַלְכֵי יְהוּדָה, ולא כל מי שהיה לפניו. כי הוא דבק בה', ולא הסתלק אחריו, אלא שמר את מצוותיו, אשר ציווה ה' את משה (2 מלכים 18:4-6)
המלך חזקיה התהלך בציות לה' בדרכיו ושמר את מצוותיו, אשר ציווה ה' את משה, ולפיכך עשה חזקיה הישר בעיני ה', בדיוק כמו אביו דוד.
חזקיה עסק בעבודת אלילים ובטקסים ומנהגים פגאניים ומנהגי הנסתר של העם. חזקיה הסיר את המקום הגבוה, שבר את התמונות וכרת את המטעים, ושבר את נחש הנחושת, אשר משה עשה, לְחֲתִיכוֹת, כדי שלא יוכלו להקטיר קטורת לנחש הנחושת ולעבוד ולהאליל את נחש הנחושת.
היית חושב, שאנשים לומדים מההיסטוריה, אבל הרבה פעמים זה לא המקרה. לְפָחוֹת, לא עם הזקן הגשמי, שהוא לא רוחני. כי כמו נחש הנחושת היה מושא פולחן והפך לאליל לעם, כמו כן הצלב הפך למושא פולחן ולאליל עבור נוצרים רבים.
נוצרים רבים סוגדים לצלב במקום ישוע המשיח
לאורך כל הדורות, כולל גיל זה, נוצרים רבים פעלו באותו אופן כמו עם ישראל ועבדו לצלב (האובייקט) במקום אלוהים. אבל ייתכן שהצלב לעולם לא יהפוך למושא סגידה. ייתכן שהצלב לעולם לא יהפוך לאליל בחיי הנוצרים.
במקום לכבד ולעבוד את ישוע המשיח, הצלב (כאובייקט) מכובד ומעריץ.
את הצלב עובדים על ידי כריעה ותפילה מול הצלב, חוגגים את הצלב, עושים את אות הצלב על עצמם, מנשק את הצלב, לענוד את הצלב כקישוט, שימוש בצלב כקמע להגנה, להרחיק את הרוע ונגד כוחות שדים ולגרש שדים ולהציל אנשים, וכו.
נוצרים רבים העריצו את הצלב ולעתים קרובות יש להם יותר אמונה בצלב (האובייקט הגלוי) ומצפה לזה מהצלב (האובייקט), מאשר להאמין בישוע המשיח ובעבודת הגאולה שלו ולצפות לה ממנו.
אבל לצלב אין כוח והוא עלול לעולם לא להפוך למושא פולחן ולאליל.
אנשים רבים נצלבו לאורך הדורות ושום דבר מיוחד לא קרה עם אף אחד מהם. הם נצלבו ומתו. הייתה רק הזדמנות אחת שהשפיעה על האנושות ועשתה שינוי בבריאה וזו הייתה צליבתו של ישוע המשיח, בן האלוהים, ועבודת הגאולה שלו.
לכן יש לעבוד את ישוע המשיח, כבוד, והספיד ויש לזכור את הצלב, זה אומר שצריך לזכור את עבודת הגאולה על הצלב, כי לדמו של ישוע המשיח ולעבודת הגאולה שלו יש כוח.
הטפת הצלב
כי המשיח שלח אותי לא להטביל, אלא להטיף את הבשורה: לא בחוכמת מילים, שמא הצלב של המשיח לא ייעשה ללא השפעה. כי הטפת הצלב היא לנספים טיפשות; אֲבָל לָנוּ שֶׁנִּגְשִׁיעִים זֶה כֹּחַ אֱלֹהִים (1 קורינתים 1:17-18)
כמה שירצו לעשות מראה יפה בבשר, הם מגבילים אותך לעשות ברית מילה; רק שמא יסבלו רדיפה על צלב המשיח. כי גם הם עצמם שנימולים לא שומרים את התורה; אבל רוצה לעשות לך ברית מילה, למען יתפארו בבשרך. אבל חלילה לי להתפאר, הצילו בצלב אדוננו ישוע המשיח, שבזכותו העולם נצלב לי, ואני לעולם. כי במשיח ישוע אף ברית מילה אינה מועילה דבר, ולא ברית מילה, אלא יצור חדש (הגלטים 6:12-15)
לזה התכוון פול, כשדיבר על הטפת הצלב. פול לא ענד צלב ולא השתמש בצלב, אבל פאולוס הטיף לצלב המשיח.
פאולוס לא דיבר על הצלב כמושא של פולחן ועבודת אלילים, אבל פאולוס דיבר על מה שהתרחש על הצלב, ושעבודת הגאולה של ישוע המשיח על הצלב לעולם לא תישכח או תיעלם. בגלל הבשורה של ישוע המשיח, שהוא כוחו של אלוהים, סובב סביב עבודת הגאולה של ישוע המשיח על הצלב.
הקורבן של ישוע על הצלב ודמו, שהוא השיל למען האנושות, הוא לצד בריאת שמים וארץ, וכל מה שיש בפנים, העבודה הגדולה ביותר של אלוהים.
מה קרה על הצלב, איך ישוע הפך לתחליף לאנושות שנפלה ולקח על עצמו את כל החטאים והעוונות של האנושות והפך לחטא, ונשא את העונש על החטא, שהוא מוות, על בשרו, כדי שכל מי שיאמין בישוע המשיח ויוולד בו מחדש (מות הבשר ותחיית הרוח מהמוות) יטהר בדמו מכל חטאיהם ועוונותיהם ויתפייס עם אלוהים, הוא האירוע החשוב ביותר עבור האנושות
אם הנוצרים היו מבינים את עבודת הגאולה של ישו, הם כבר לא ישתקו, אבל הם היו מטיפים את האמת, כדי שנשמות רבות יינצלו מהמוות ויינצלו מהגיהנום ויתפייסו עם אלוהים.
'היה מלח הארץ’
