במשל הכבשים והעזים, ישוע מדבר על בואו ועל משפט העמים. כאשר יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדושים עמו, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא תְּהִלָּתוֹ וְכָל הַגּוֹיִם יִקָּסוּ לְפָנָיו, ישוע יפריד אותם זה מזה, כמו הרועה מפריד בין הכבשים לעזים הצעירות. יֵשׁוּעַ ישים את הצאן לימינו ואת העזים משמאלו. אז יאמר ישוע לאלה שעל ידו הימנית, "לָבוֹא, אתה מבורך מאבי, ירשו את המלכות שהוכנה עבורכם מיסוד העולם". אבל ישוע יאמר לאלה שעל ידו השמאלית, "עזוב ממני, קיללת, לאש נצחית, מוכן לשטן ולמלאכיו". למה מברכים את הצאן ומקוללים את העזים? מה ההבדל בין הכבשים לעיזים בתנ"ך? מי הם הכבשים והעזים במתי 25? מה אומר התנ"ך על הכבשים והעזים?
במשל הכבשים והעזים, הכבשים מבורכות
אז יאמר להם המלך על ידו, לָבוֹא, אתה ברוך אבי, ירשו את המלכות שהוכנה עבורכם מיסוד העולם: כי הייתי רעב, ונתתם לי בשר: הייתי צמא, ונתתם לי לשתות: הייתי זר, ולקחתם אותי: עֵירוֹם, ואתם הלבשתם אותי: הייתי חולה, וביקרתם אותי: הייתי בכלא, ובאתם אלי. אז יענו לו הצדיקים, פִּתגָם, אָדוֹן, מתי ראינו אותך רעב, והאכיל אותך? או צמא, ונתן לך לשתות? מתי ראינו אותך זר, ולקח אותך פנימה? או עירום, והלביש אותך? או מתי ראינו אותך חולה, או בכלא, ובא אליך? ויענה המלך ויאמר אליהם, באמת, אני אומר לך, ככל שעשיתם זאת לאחד מהקטנים מאחי אלה, עשית לי את זה (מתיו 25:35-40)
הכבשים נכנעים לאלוהים ושומעים את קולו ועושים מה שישוע; המילה ציווה לעשות.
הכבשים אינן עקשניות ומרדנות אך הן צייתניות ואוהבות את ישוע המשיח ולכן הן מקיימות את מצוותיו, שהן אותן מצוות ה' (קרא גם: ‘מצוות אלוהים ומצוות ישוע‘)
זה לא אומר שהכבשים הן רכות, צבועים, הומניסטי, ולהתפשר עם העולם ועם כל אלה, ששייך לעולם, לשמור על מה שנקרא שלום ואחדות שווא.
אבל זה אומר, שהם בחרו בישוע המשיח ושייכים לישוע.
כי השייך לישו, הם נוקטים עמדה למען ישוע המשיח; המילה והאב וממלכת אלוהים ואל תתפשרו עם העולם ועם אלה, ששייך לעולם.
הם לא אנוכיים. הם לא מרוכזים בעצמם ועסוקים כל הזמן בעצמם. בחייהם, הדברים אינם סובבים סביבם אלא סביב ישוע המשיח וממלכת אלוהים וריצוי ישוע והאב.
לכן הם יעשו את רצון האב והם ישמרו על העניים וידאגו, חוֹלֶה, אסירים, וזרים בין אחיהם ואחיותיהם ומספקים את צרכיהם. ובגלל שישוע המשיח חי באחיהם ואחיותיהם, הם יעשו הכל לישוע.
במשל הכבשים והעזים, העזים מקוללות
אז יאמר גם אליהם משמאל, עזוב ממני, אתם מקוללים, לאש נצחית, מוכן לשטן ולמלאכיו: כי הייתי רעב, ולא נתתם לי בשר: הייתי צמא, ולא נתתם לי לשתות: הייתי זר, ולא קלטתם אותי: עֵירוֹם, ולא הלבשתם אותי: חוֹלֶה, ובכלא, ולא ביקרת אותי. אז גם יענו לו, פִּתגָם, אָדוֹן, מתי ראינו אותך רעב, או צמא, או זר, או עירום, או חולה, או בכלא, ולא שירת אותך? אז יענה להם, פִּתגָם, באמת, אני אומר לך, כיון שלא עשיתם זאת לאחד מהקטנים שבהם, לא עשית לי את זה. ואלה ילכו לעונש עולם: אלא הצדיק לחיים נצחיים (מתיו 25:42-46).
אבל העזים עקשניות ומרדנות ואינן שומעות לקולו, אלא להקשיב לקול שלהם. הם לא עושים מה שישוע; המילה ציווה אותם לעשות, אבל הם הולכים בדרכם והולכים אחר בשרם.
במקום להיכנע לישוע המשיח ולעשות מה שישוע רוצה, הם רוצים שישוע ייכנע להם ויעשה מה שהם רוצים.
לעזים יש רק עין לעצמן וחיות לעצמן. הכל סובב סביב העז.
ובגלל שהם כל כך עסוקים בעצמם ובחיים שלהם, הם אינם רואים צורך באחיהם ואחיותיהם ואינם דואגים להם ואינם מספקים את צרכיהם.
בגלל העובדה, שהם לא עשו את רצון האב ואת מה שהדבר ציווה עליהם לעשות, הם מקוללים.
בגלל אי ציותם לדברי אלוהים, הם דחו את ישוע; המילה. ובגלל שהם דחו את ישוע; המילה, יֵשׁוּעַ; המילה ידחה אותם ביום הדין הגדול, כאשר כל אחד ישפט על פי מעשיו (קרא גם 'ישו נזרק מהכנסייה’ ו'דבר אלוהים שופט ביום הדין הגדול').
ארורים כולם, שלא עושה את רצון האב
כל אחד, מי שלא הפך לבריאה חדשה ולא עושה את מה שהדבר ציווה לעשות ולכן לא עושה את רצון האב, ארור ויידון על ידי המילה ויושל אל בריכת האש, אשר מוכן לשטן ולמלאכיו ולכל אותם אנשים, שהקשיבו לעצמם ולדברי השטן והלכו אחריו וחיו לעצמם, במקום ללכת אחרי ישוע ולחיות למען ישוע המשיח (קרא גם: ‘בעקבות ישוע יעלה לך הכל‘).
"הכבשים שלי שומעות את קולי, אני מכיר אותם והם הולכים אחרי"
ישוע אמר: "הכבשים שלי שומעות את קולי, ואני מכיר אותם והם הולכים אחרי: ואני נותן להם חיי נצח; ולעולם לא יאבדו, וְלֹא יִקְרֹף אִישׁ (לַחטוֹף) אותם מחוץ לידי. אֲבִי, שנתן להם לי, גדול מכולם; ואין אדם מסוגל לשלוף אותם מיד אבי. אני ואבי אחד (ג'ון 10:28-30)
ישוע הוא השתקפותו של האב ורצון האב הוא גם רצונו של ישוע. הוא הראה זאת במהלך חייו עלי אדמות. ישוע נכנע לחלוטין לרצון האב ונשאר ציית לאב ולרצונו עד מותו (אה. מתיו 26:42, לוק 22:42, עברים 5:7-9).
בדיוק כמו שישוע נכנע לאב וציית לו והלך לפי רצונו, אנו כממשיכי ישוע המשיח צריכים גם להיכנע לישוע המשיח ולאב וללכת לפי רצונו.
רק באמצעות ציות הכבשים לישוע המשיח, הכבשים יישארו ביד ישוע המשיח וביד האב והם יהיו מוגנים ואף אחד לא יוכל לעקור את הכבשים מידו.
הדרך היחידה לעזוב את יד אלוהים היא באמצעות אי ציות לדבריו (קרא גם: ‘נשאר ביד אלוהים’ ו ‘פעם נשמר, תמיד נשמר?’).
לכן כל אדם מחליט בעצמו להישאר ביד ה' או לעזוב את יד ה'.
היעד הסופי של כל אדם תלוי במה שאדם עושה בדברי אלוהים. האם האדם שומע, להאמין ולציית לדברי אלוהים ולעשות מה שהוא אומר? או שהאדם אינו שומע ואינו מאמין ואינו מציית לדברי ה' ואינו עושה מה שהוא אומר?
‘תהיה מלח הארץ’
