לפי התנ"ך, ישוע הוא ראש הכנסייה. הכנסייה היא גופו וצריכה לייצג את ישוע המשיח ולהקים את מלכותו עלי אדמות. הכנסייה צריכה להיכנע לישוע המשיח; המילה והקשיבו לישוע וצייתו לישוע. אבל האם ישוע הוא עדיין ראש הכנסייה? האם נוצרים נכנעים לישו והאם הם שומעים ומצייתים לדבריו או שדבריו של ישוע גורמים להם אי נוחות ופוגעים בהם והאם ישוע נזרק מהכנסייה? ממש כמו בברית הישנה, ישוע נזרק מבית הכנסת על ידי האנשים, שהשתייכו לבית ישראל, כי דברי ישוע פגעו בהם והם לא יכלו לשאת את ישוע’ מילים?
ישוע הטיף בבית הכנסת
ו כולם בבית הכנסת, כששמעו את הדברים האלה, התמלאו זעם, וקם, וגירש את ישוע מהעיר, והובילו אותו אל קצה הגבעה אשר נבנתה עליה עירם, שיוכלו להפילו על ראשו. אבל הוא עובר בתוכם הלך בדרכו (לוק 4:28-30)
ישוע גדל בנצרת. האנשים הכירו את ישוע כבנו של יוסף, הנגר. כאשר ישוע הלך ביום השבתון לבית הכנסת בנצרת, ישוע קם לקרוא. השר נתן לישו את הספר (המגילה) של הנביא ישעיהו, וישוע קרא:
רוח ה' עלי, כי הוא משח אותי להטיף את הבשורה לעניים; הוא שלח אותי לרפא את שבורי הלב, להטיף גאולה לשבויים, והחלמת הראייה לעיוורים, לשחרר את החבולים, להטיף את שנת ה' המקובלת (לוק 4:18-19)
לאחר שישוע דיבר את המילים הללו, ישוע סגר את הספר והחזיר אותו לשר. בזמן שכל העיניים היו נעוצות בישוע, אמר להם ישוע, “היום מתקיים הכתוב הזה באוזניכם.”
האנשים כיבדו את ישוע כל עוד ישוע דיבר דברי חסד
כל האנשים, שהיו בבית הכנסת העידו על ישוע ותמהו על דבריו החסד. הם היו כל התרשם ונדהם מישו, כל עוד ישוע דיבר מילים חביבות.
כי כאשר ישוע התחיל לדבר על צליבתו ועל מלכות אלוהים שתבוא אל הגויים, כי עם ישראל לא הקשיב לאלוהים, וכאשר ישוע עימת אותם עם התנהגותם, ההערצה והתדהמה שלהם השתנו לחלוטין. פִּתְאוֹם, הם כבר לא כל כך נדהמו ולא הסכימו עם ישוע.
ודאי תאמר לי את הפתגם הזה, רוֹפֵא, לרפא את עצמך: כל אשר שמענו נעשה בכפר נחום, תעשה גם כאן בארצך. והוא אמר, באמת, אני אומר לך, אף נביא לא מתקבל בארצו" (לוק 4:23-24)
ישוע דיבר מילים קשות
ישוע המשיך ואמר, “אבל אני אומר לך אמת, אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו, כשהשמים היו סגורים שלוש שנים ושישה חודשים, כאשר היה רעב גדול בכל הארץ; אבל אל איש מהם לא נשלח אליאס, הציל עד צרפת, עיר צידון, לאישה שהייתה אלמנה. והרבה מצורעים היו בישראל בתקופת אלישע הנביא; ואף אחד מהם לא נוקה, להציל את נעמן הסורי (לוק 4:25:28)
ישוע אמר להם, כיצד שלח אלוהים את אליהו אל האלמנה בסרפטה, עיר צידון (בלבנון), ולנעמן הסורי (סוּריָה).
אלוהים דאג לשני האנשים האלה, בעוד אנשיו שלו; עם ישראל, הייתה הזכות לאספקת מזון ולריפוי. אבל אלוהים לא שלח את אליהו לאף אחד מהם.
למה? מכיוון שעם אלוהים גורשו ממנו והפנו לו עורף.
המלך אחאב עשה הרע בעיני ה' והלך בחטאי ירבעם. אחאב לקח את איזבל, בתו של אתבעל מלך הצידונים, בתור אשתו. הוא שירת את הבעל ועבד את הבעל (קרא גם: מהי תורתה ורוחה של איזבל).
המלך אחאב עשה יותר כדי להכעיס את יהוה אלוהי ישראל, מכל מלכי ישראל אשר לפניו.
אנשי אלוהים עשו מה שהיה רע בעיניו. הם לא הקשיבו לאלוהים ולנביאיו. הם לא רצו לחזור בתשובה מהחטאים שלהם, אבל הם המשיכו ללכת במרד באלוהים.
ישו נזרק מבית הכנסת
כאשר ישוע התעמת עם אנשי אלוהים בבית הכנסת, כולם התמלאו זעם. הם לא יכלו לסבול את ישוע; המילה החיה יותר.
הם העריצו ואהבו את דבריו החסד ואת ההבטחות הנפלאות לשגשוג. אבל כאשר ישוע עימת אותם עם המילים הקשות הללו, הם לא יכלו לסבול את דבריו של ישוע יותר.
לאנשים היו אוזניים מגרדות ולא יכלו לשמוע את הדוקטרינה הנכונה של ישוע. הם לא יכלו להתמודד עם האמת של אלוהים. לכן, הם לא היו משועשעים כאשר ישוע עימת אותם עם הליכתם הרעה וחטאיהם.
האנשים כל כך כועסים והתמלאו זעם שהם קמו והשליכו את ישוע מבית הכנסת ומעירם.. הם זעמו, מלא שנאה, והביא את ישוע אל מצח הגבעה, שעליו נבנתה עירם, ורצה להפיל את ישו על ראשו.
הם רצו להיפטר מהאיש הזה, שהפריעו לחייהם וחשפו את חטאיהם.
ליבם התמלא בשנאה כזו, שרגשות השנאה הללו הפכו לרגשות רצחניים.
האנשים הקדושים האלה כביכול הצליחו לרצוח את ישוע המשיח, בן האלוהים.
האלוהים, את מי כולם כביכול הכירו. אבל אם באמת היו מכירים את אלוהיהם ועובדים את ה' בלב שלם, הם מעולם לא רצו לרצוח את בנו, מי היה השתקפותו של אלוהים (אה. עברים 1:3).
אבל האמת היא, שהם לא הכירו את אלוהים, אבל הם שירתו אלוהים דמיוני, כמו כל כך הרבה נוצרים היום יצרו אלוהים דמיוני ומשרתים ישו דמיוני (קרא גם: ישוע מזויף מייצר נוצרים מזויפים).
הם שמרו רק את תורת משה (חוקים, טקסים, קורבנות, חגים, וכו ') לנגד עיני העם. הם דיברו מילים אדוקים בפני אחרים, אבל לבם היה רחוק מאלוהים (קרא גם: קווי הדמיון בין מנהיגי עם אלוהים אז והיום).
המראה החיצוני שלהם היה הרבה יותר חשוב מהמראה הפנימי שלהם. לא היו להם מערכת יחסים עם אלוהים ולכן הם לא הכירו אותו. לכן, האמיתי רצון האל הוסתר מהם.
האם ישו נזרק מהכנסייה?
אבל מה עם הגיל הזה? האם זה עדיין המקרה והאם ישוע לא נזרק מהכנסייה? אין ישו, המילה, נזרק מכנסיות רבות, בדיוק כמו שישו נזרק מבית הכנסת? ואתה יודע מה הדבר הגרוע יותר? שהעם לא מודע לעובדה, שהם זרקו את ישו מהכנסייה. בדיוק כמו שהאנשים בבית הכנסת לא ידעו.
כאשר מטיף מדבר מילות מוטיבציה חיוביות, מילים של שגשוג, עוֹשֶׁר, וחסד, המטיף זוכה להערכה וכבוד על ידי האנשים.
זה חל גם על נביאים. כי כל עוד נביא מדבר מילים חיוביות מעודדות לעם ונותן נבואות נפלאות לאנשים על חייהם, עָתִידִי, מִשׂרָד, הכנסייה, אזורים, מדינות, וכו. הנביא נערץ ונערץ והוא רצוי בכנסיות.
אבל ברגע מטיף, הכומר או הנביא באים עם האמת, שלעתים קרובות הולך יחד עם תיקון ותמרה, האנשים נעלבים.
במקום להיכנע לדברי אלוהים, שנאמרים על ידי שליח אלוהים, האנשים נעלבים, כּוֹעֵס, מַרדָנִי, ולהתנגד לדברי התוכחה אלו ולדחות אותם.
למרבה הצער, נוצרים רבים אינם יכולים לסבול יותר את הדוקטרינה התקינה של דבר אלוהים. זה בעיקר בגלל שהבשר שלהם ניזון כל השנים האלה. לכן בשרם שולט בחייהם והם נשלטים על ידי הרצון, תאוות, ורצונות בשרם
הם מעדיפים להקשיב לדברי האדם מאשר לדברי אלוהים. לכן, הם דוחים את דברי אלוהים האמיתיים. אלא על ידי דחיית דברי ה', הם דוחים את ישוע המילה החיה.
כנסיות רבות מינו מטיפים, כמרים, מורים, ונביאים, שהם גשמיים ומטיפים דרשות מוטיבציה שיאכלו את בשר העם. הם יטיפו למילים מתעתעות ומשכנעות לאחר התשוקות האישיות של האנשים (תאוות), שיאשרו את תאוותיהם ורצונותיהם הגשמיים ויקבלו ו לקדם ונ בכנסייה.
כי יגיע הזמן שהם לא יחזיקו מעמד בתורה נכונה; אבל אחרי תאוותיהם יערימו לעצמם מורים, בעל אוזניים מגרדות; וַיַּסְבוּ אֶת-אָזְנֵיהֶם מִן-הַאֲמִית, ויהפוך לאגדות (2 טימותי 4:3-4)
חזרו בתשובה וחזרו אל המילה
אבל כל עוד ישוע לא חזר בשביל הכנסייה שלו, יש זמן לחזור בתשובה. תן לנו, לָכֵן, להשפיל את עצמנו ולבקש סליחה, על העובדה שזרקנו את המילה; ישוע יצא מהכנסייה והחליפו את המילה במילים האנושיות שלנו.
תן לנו לְהִתְחַרֵט ולחזור אל האמת; את המילה ולהתאים את חיינו ל המילה, במקום להתאים את המילה לתשוקות הגשמיות האישיות שלנו, צוואה, תאוות, ורצונות. יִהיֶה חרטה אמיתית בלבם של המאמינים. בואו נתמקד בישוע המשיח במקום להתמקד בעצמנו.
אם אתה באמת רוצה ללכת בעקבות ישוע ולשרת אותו, אז זה אומר שלם למות על בשרו (לכל הרצונות שלך, תאוות, צוואה, דעות, רגשות, רגשות, וכו). זה אומר ל לדחות את הזקן ול לבש את הגבר החדש, שנולד ממים ורוח ונברא בצלם אלוהים.
“תהיה מלח הארץ”
