מדוע סיפר ישוע את המשל על העשיר ואלעזר?

ב Luke 16:19-32, אנו קוראים את המשל על העשיר ואלעזר. אך מדוע סיפר ישוע את המשל על העשיר ואלעזר, מה ישוע ניסה לומר?

ישוע לימד את האנשים במשלים

לפני שישוע סיפר את המשל על העשיר ואלעזר, ישוע כבר דיבר כמה משלים לתלמידיו ולהמון. המשלים הללו היו (בין היתר) על ליבו של האב, הכבשה האבודה, את אהבת הכסף, ושאי אפשר לשרת שני אדונים; אלוהים והממון (עושר).

הפרושים, שהיו אוהבי כסף (צַר עַיִן), שמע גם את תורתו של ישוע.

לאחר ששמע את משל המנהל הבלתי צודק, הפרושים לעגו לישוע (הרים את האף ועשה ממנו קרס שעליו הושעה אותו כמושא ללעג).

אבל ישוע לא נבהל מהם ולא נתן לזה להגיע אליו.

במקום לסגת מעצמו ולשתוק, ישוע עימת את הפרושים עם העובדה, שהם הצדיקו את עצמם בפני בני אדם, אבל אלוהים ידע את לבם ומה שמוערך מאוד בקרב בני אדם הוא תועבה בעיני אלוהים.

ישוע המשיך באומרו, שהתורה והנביאים היו עד יוחנן המטביל. מאותו זמן מבשר את מלכות האלוהים, וכל אדם לוחץ לתוכו.

עם זאת, המצוות המוסריות של אלוהי התורה עדיין חלות בממלכתו.

חוקי המוסר של החוק עדיין חלים במלכות אלוהים?

ישוע פנה אל חוק הניאוף שהיה חלק מתורת משה אך ישים גם במלכות אלוהים.

ישוע אמר, שכל המתגרש מאשתו ונשא אחר זואף. וכל המתחתן איתה הנידחת מבעלה נואף.

חוק רוחני זה נעשה גלוי בתחום הטבעי באמצעות ה תורת משה. אבל מקורו במלכות אלוהים ולכן עדיין חל.

אחרי המילים האלה, ישוע סיפר את המשל על העשיר ואלעזר.

מהו משל העשיר ואלעזר?

במשל העשיר ואלעזר, ישוע דיבר על אדם עשיר מסוים, שהיה לבוש סגול ופשתן. האיש העשיר הזה חי בפאר כל יום.

היה גם קבצן מסוים, ששמו היה לזרוס. לזרוס שכב בשערו והיה מלא פצעים. 

לזרוס ביקש להאכיל בפירורים שנפלו משולחנו של העשיר. אבל במקום לאכול את הפירורים שנפלו משולחנו של העשיר, הכלבים באו וליקקו את הפצעים שלו.

לעשיר היה כל מה שלבו חפץ והתמלא בעושר ובשפע של העולם. עם זאת, לזרוס סבל ולא קיבל את מבוקשו.

עד שהגיע זמנו של העשיר ואלעזר העני לעזוב את הארץ הזאת והגאות התהפכה עבור שניהם ותפקידיהם התהפכו

דרך מתים, הגאות התהפכה עבור העשיר ואלעזר ותפקידיהם התהפכו

אלעזר מת ונישא על ידי המלאכים אל חיק אברהם. גם העשיר מת ונקבר. אולם העשיר לא נישא על ידי המלאכים אל חיק אברהם כמו אלעזר, אבל העשיר פקח את עיניו בגיהנום.

העשיר נשא את עיניו בגיהנום, להיות בייסורים, וראה את אברהם מרחוק ואת אלעזר בחיקו.

העשיר בכה ואמר, אבא אברהם, רחם עלי, ושלח את לזרוס, שיוכל לטבול את קצה אצבעו במים, ולקרר את הלשון שלי, כי אני מתייסר בלהבה הזאת. 

אבל אברהם אמר, בֵּן, זכור שבחיים שלך קיבלת את הדברים הטובים שלך, וכמו כן לזרוס דברים רעים. עכשיו לזרוס מתנחם ואתה מתייסר. ולצד כל זה, בינינו וביניכם יש מפרץ גדול קבוע, כדי שהם שיעברו מכאן אליך לא יוכלו, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲבֹר לָנוּ שֶׁיִּבְאוּ מִשָּׁם.

האיש העשיר התפלל לשלוח את לזרוס לאחיו כדי להזהיר אותם מהגיהנום

מאז לא יכול היה לזרוס לבוא אל העשיר, האיש התפלל לאב אברהם שישלח את אלעזר לבית אביו להעיד ולהזהיר את חמשת אחיו, כדי שלא יגמרו באותו מקום ייסורים.

אבל גם זה לא היה אפשרי. אברהם אמר לעשיר שיש להם את משה והנביאים ושהם חייבים לשמוע אותם.

אמר העשיר, אין אבא אברהם, אבל אם מישהו הלך מן המתים הם יחזרו בתשובה. 

אמר אברהם, שאם לא ישמעו למשה ולנביאים, גם הם לא ישתכנעו אם מישהו קם מהמתים (לוק 16:19-31). 

מה פשר משל העשיר ואלעזר?

יש הרבה דברים לומר על המשל הזה של העשיר ואלעזר, מכיוון שאתה יכול לראות את המשל הזה מכמה נקודות מבט. אבל המשמעות העיקרית של המשל על העשיר ואלעזר ומה שישוע ניסה לומר הייתה שהשקפתו ואמות המידה של אלוהים שונים מהשקפתו ואמות המידה של האדם. (השקפת העולם) ושזה קשור לציות לאלוהים.

אלוהים לא רואה כפי שהאדם רואה. האדם מסתכל על המראה החיצוני אבל אלוהים מסתכל על הלב ורוצה לציית לו. מה שמוערך מאוד בקרב בני אדם הוא תועבה בעיני אלוהים (1 שמואל 16:7).

האיש העשיר היה אנוכי ולא דאג ללזרוס

אבל מי שיש לו טובת העולם הזה ורואה לאחיו צריך, וסגר מעי רחמיו מפניו, איך שוכנת בו אהבת ה'? (1 ג'ון 3:17)

במשל העשיר ואלעזר, ישוע השווה בין הפרושים לעשיר. העשיר היה עשיר והיו לו חיים נהדרים, אבל הוא לא שמע ולא שמר את התורה ואת הנביאים ולא עשה את רצון אלוהים.

הוא היה אנוכי ושמר את כל מה שיש לו לעצמו ולא דאג לעניים.

לעשיר לא היה אכפת מלזרוס העני, ששכב בשערו ונזקק למה שיש לו. אבל הוא הלך לידו בלי לתת את מה שהיה צריך, בזמן שהוא היה מסוגל.

אמנם העשיר היה בן אברהם ונולד בברית, הוא לא חי בציות לתורה ולנביאים, אך דחה אותם. בדיוק כמו הפרושים, אשר למרות עמדתם וידיעתם ​​בכתובים והטפת התורה והנביאים, הם לא חיו על פי התורה והנביאים.

הפרושים הכירו את הכתובים אך לא חיו בציות לרצון האל

הפרושים היו גאים, צַר עַיִן (אוהב כסף), וחיו על פי רצונם הגשמי, תאוות, ורצונות. הם לא אהבו את אלוהים בכל ליבם. לכן לבם לא יצא אל ה' ועשה רצונו ודאג לעדר ה' ולטפח את הצאן.

הם לא דאגו לעניים ולאלמנות, אבל הם אכלו את בתי האלמנות (מתיו 23:14, סִימָן 12:40, לוק 20:47).

הפרושים היו אוהבים את עצמם, כּוֹחַ (אולי), וכסף ושמרו את כל מה שהיה להם לעצמם.

הם יצאו למען הרווח שלהם, להשיג עמדת כוח ויוקרה בקרב העם, והתייחסו לצאן כאל סחורה.

אבל אף על פי שהאנשים נשאו אליהם עיניים ופחדו והתפעלו מהם, אלוהים לא הסתכל עליהם. אף על פי שהיו שייכים לבית ישראל והתמקמו בבית המקדש כמנהיגים ומורי עמו.

אלוהים בז להם, כי הם סירבו להיכנע לו, לציית לדבריו, שמור על מצוותיו, ולעשות את רצונו.

הם חיו משלהם לב רע לפי רצונם, תאוות, ורצונות והתמידו בחטא ובעוולה תוך העמדת פנים שהם קדושים וצדיקים.

אבל אלוהים ידע את ליבם.

האנשים, השייכים לאלוהים מצייתים לו ועושים רצונו

המחשבות, מילים, ויצירות של אנשים מקורן מהלב. לכן הם מעידים למי שייכים אנשים.

כאשר אנשים שייכים לאלוהים ונולדים ממנו, הם יהיו בעלי דעתו של המשיח ויקשיבו לו, לציית לו, לעשות את עבודותיו, וחי כרצונו בצדק.

כשאנשים שייכים לעולם, יהיה להם שכל העולם ויקשיבו לדברי העולם ויחשבו, לְדַבֵּר, ולפעול כמו העולם לפי רצונו של (נָפוּל) אנושיות ולחיות בחוסר צדק.

אם הפרושים היו באמת מָהוּל של לב ולבם היה שייך לאלוהים, אז היו שומעים ונשמעים לדברי משה והנביאים בחייהם

אילו שמעו ושמעו את דברי משה והנביאים בחייהם, הם היו מזהים את יוחנן המטביל כמי שנשלח על ידי אלוהים.

הם היו מקשיבים לדבריו ומקשיבים לקריאת התשובה שלו וחוזרים בתשובה על חטאיהם ולהיות הוטבל במים.

הם גם היו מכירים בישוע כבן האלוהים ו המשיח והיה שומע לו ומאמין ומציית לדבריו.

אבל הפרושים לא.

הפרושים זכו להערכה רבה בקרב העם, אבל בעיני אלוהים הם היו בזויים

אמנם הפרושים ידעו את כתבי הקודש והטיפו את התורה ואת הנביאים, הם לא חיו על פי התורה והנביאים. הפרושים דחו את דברי אלוהים, אשר נאמרו על ידי משה והנביאים.

כי הם לא שמעו לתורה ולנביאים, אך דחה אותם, הם גם לא הקשיבו לישו, שדיבר את דברי האב ועשה את מעשיו, אבל דחה אותו.

בעיני עצמם ובעיני אנשים, הפרושים היו צדיקים, חָשׁוּב, חָזָק, עשיר בידע של כתבי הקודש, מוערך מאוד בקרב גברים, ונחשב שנשלח על ידי אלוהים. אבל בעיני אלוהים, הפרושים היו נתעבים ויעדם יהיה זהה לעשיר. (קרא גם: ההבדל בין ישו לבין המנהיגים הדתיים).

ציות או אי ציות לאלוהים קובעים את יעדם של אנשים

בגיהנום, האיש העשיר גילה כי ציות או אי ציות לחוק ולנביאים, המייצגים את רצון האל, קובע את יעד האנשים.

לכן, העשיר רצה להזהיר את אחיו מהגיהנום. הוא רצה שמישהו יגיד להם שהם צריכים לשמוע את דברי תורת הנביאים ולציית להם. אז זה, היעד הסופי שלהם יהיה שונה מהיעד של אחיהם, אשר התייסר בלהבת האש.

אבל תפילותיו של העשיר לשלוח את אלעזר לצנן את לשונו במים ולשלוח את אלעזר לאחיו לא נענו..

ישוע חשף את האמת של אלוהים ואת מציאות הגיהנום

דרך משל העשיר ואלעזר, ישוע חשף את האמת של אלוהים על החיים, צוואתו, הסטנדרטים והשיפוט שלו, חיים אחרי המוות, ומציאות הגיהנום.

האלה, שאוהבים את אלוהים בכל ליבם, דֵעָה, נֶפֶשׁ, וכוח, ולהיכנע לו ולשמוע לדבריו ולשמור את מצוותיו ולחיות על פי רצונו בצדק, יהיה איתו.

אבל אלה, שאוהבים את עצמם ואת העושר והכוח של העולם הזה וחיים לפי הרצון, תאוות, ותאוות הבשר בחטא ובעוון, ילך לעזאזל.

יש לך בחירה להאמין לדברי ישוע ולציית לאלוהים או לדחות את דבריו ולא לציית לאלוהים.

בשביל העשיר, היה מאוחר מדי לחזור בתשובה ולשנות את חייו. אבל אם אתה קורא את זה לא מאוחר מדי בשבילך לחזור בתשובה ולשנות את חייך.

היעד שלך תלוי בבחירה שאתה עושה בחיים האלה עלי אדמות. לכן, לבחור בחוכמה.

'היה מלח הארץ’