ישוע הטיף והביא את מלכות אלוהים. הוא קרא לעם ה' לחזור בתשובה ועשה הרבה אותות ומופתים. למרות שישוע עשה הרבה פעולות אדירות, הוא יכול היה לעשות הרבה עבודות אדירות בעיר הולדתו. אבל למה ישוע לא יכול היה לעשות הרבה פעולות אדירות בנצרת? האם זה היה בגלל חוסר האמונה שלהם?
ישו בבית הכנסת בנצרת
וכשהוא בא לארצו, הוא לימד אותם בבית הכנסת שלהם, עד כדי כך שהם נדהמו, ואמר, מנין לאיש הזה החכמה הזאת, והעבודות האדירות הללו? האם זה לא בנו של הנגר? האם לאמא שלו קוראים מרי? ואחיו, ג'יימס, וחוסה, וסיימון, ויהודה? ואחיותיו, האם לא כולם איתנו? מנין יש לאיש הזה את כל הדברים האלה? והם נעלבו בו. אבל ישוע אמר אליהם, נביא אינו חף מכבוד, להציל במדינה שלו, ובבית שלו. ולא עשה שם הרבה מעשי גבורה בגלל חוסר אמונתם (מַחצֶלֶת 13:54-58)
ויצא משם, ובא לארצו; ותלמידיו הולכים אחריו. וכאשר הגיע יום השבת, הוא החל ללמד בבית הכנסת: ורבים ששמעו אותו נדהמו, פִּתגָם, מנין לאדם הזה הדברים האלה? ומה חכמה זו הניתנת לו, שאפילו מעשים אדירים כאלה נעשים בידיו? האם זה לא הנגר, בנה של מרי, אחיו של ג'יימס, וחוסה, ושל יהודה, וסיימון? ואינן אחיותיו כאן איתנו? והם נעלבו בו. אבל ישוע אמר אליהם, נביא אינו חף מכבוד, אלא במדינה שלו, ובקרב בני משפחתו, ובבית שלו. והוא לא יכול היה לעשות שם מלאכת אדירה, אלא שהוא הניח את ידיו על כמה אנשים חולים, ורפא אותם. והוא התפלא בגלל חוסר אמונתם. וַיַּסֵּב אֶת הַכְּפָרִים, הוֹרָאָה (לְקַלְקֵל 6:1-6)
והוא בא לנצרת, איפה הוא חונך: ו, כמנהגו, הוא נכנס לבית הכנסת ביום השבת, וקם בשביל לקרוא. וימסר לו ספר ישעיה הנביא.
וכאשר פתח את הספר, הוא מצא את המקום שבו זה כתוב, רוח ה' עלי, כי הוא משח אותי להטיף את הבשורה לעניים; הוא שלח אותי לרפא את שבורי הלב, להטיף גאולה לשבויים, והחלמת הראייה לעיוורים, לשחרר את החבולים, להטיף את שנת ה' המקובלת. והוא סגר את הספר, והוא נתן אותו שוב לשר, והתיישב.
וְעֵינֵי כָּל אֲשֶׁר בֵּית הַכְּנֶסֶת נָטְרוּ עָלָיו. ויחל לומר אליהם, היום הזה מתקיים הכתוב הזה באוזניכם. וכולם הביאו לו עד, ותמה על דברי החסד שיצאו מפיו.
והם אמרו, האין זה בנו של יוסף? ויאמר אליהם, ודאי תאמרו לי את הפתגם הזה, רוֹפֵא, לרפא את עצמך: כל אשר שמענו נעשה בכפר נחום, עשה גם כאן בארצך. והוא אמר, באמת, אני אומר לך, אף נביא לא מתקבל בארצו. אבל אני אומר לך אמת, אלמנות רבות היו בישראל בימי אליאס, כשהשמים היו סגורים שלוש שנים ושישה חודשים, כאשר היה רעב גדול בכל הארץ; אבל אל איש מהם לא נשלח אליאס, הציל עד צרפת, עיר צידון, לאישה שהייתה אלמנה. והרבה מצורעים היו בישראל בתקופת אלישע הנביא; ואף אחד מהם לא נוקה, להציל את נעמן הסורי.
וכל הם בבית הכנסת, כששמעו את הדברים האלה, התמלאו זעם, וקם, וגרש אותו מהעיר, והובילו אותו אל קצה הגבעה אשר נבנתה עליה עירם, שיוכלו להפילו על ראשו. אבל הוא עובר בתוכם הלך בדרכו (לוק 4 16-30)
ישו מנצרת, המשיח, מושיע העולם
כאשר ישוע חזר לעיר הולדתו, הוא הלך בשבת לבית הכנסת ולימד את האנשים מתוך ספר ישעיהו. העם נדהם מחכמתו וממעשיו האדירים ותמהו מה מקור חכמתו וניסיו.
הם הכירו את ישוע בתור (בן של) הנגר ובנה של מריה. הם הכירו את אחיו ואחיותיו.
לכן הם לא ראו בו את בן האלוהים, בתור המשיח, מושיע העולם, כפי שקרא ישוע מתוך ספר ישעיהו. הם ראו בו את הבן של יוסף ומריה.
אולי הם הכירו אותו, מאז שהיה צעיר וילדיהם שיחקו איתו וראו אותו גדל לגיל ההתבגרות כנגר, מה שהקשה עליהם לראות בו בן אלוהים, נָבִיא, ומושיע.
במקום לשמוח ולשמוח על כך שהכתובים התגשמו ושאלוהים שלח המשיח שלו לארץ וכי בן האלוהים היה בתוכם, הם כעסו והתמלאו כעס ונעלבו בו. הם ראו בו את מה שהם פסלו ואת מה שמפריע להם להכיר בסמכותו.
ישוע גירש את בית הכנסת ואת עיר הולדתו
האלה, שהיה צריך עזרה לא הלך לנגר הזה. הם לא הלכו אליו לריפוי, ולא הביאו לו את אלה, שהיה צריך רפואה והצלה מרוחות רעות.
לא, במקום שהם האמינו ושמחו, הם התמלאו בזעם, אשר רתח בהתפרצות פתאומית וכועסת לשמע הדברים הללו. הכעס שלהם הוביל אותם להרוג את ישוע.
לכן קמו ו להטיל את ישו לא רק מבית הכנסת אלא גם מחוץ לעיר הולדתו.
הם הובילו את ישו אל צוק בולט של ההר שעליו נבנתה עירם כדי שיוכלו לזרוק אותו על הראש במורד המצוק.. אבל מכיוון שעדיין לא הגיע זמנו של ישוע, ישוע עבר בתוכם והמשיך בדרכו.
מדוע ישוע לא יכול היה לעשות הרבה פעולות אדירות
האם ישוע לא היה מסוגל לעשות הרבה פעולות אדירות, בשל חוסר האמון של האנשים שגרם לחסימת כוחו של ישו? במילים אחרות, האם חוסר אמונתם הגביל את כוחו של ישוע ולכן חוסר האמונה שלהם היה חזק יותר מכוחו? התשובה היא לא!
לישוע היו כל הסמכות וכל הכוח, הוא היה צריך לעזור לאנשים ולהפוך אותם שלמים, למרות האמונה או חוסר האמונה של האנשים.
עם זאת, זה היה האנשים, שלא האמין בו, אבל ראו את זהותו הטבעית ולכן הם לא פנו אליו לעזרה. זה היה חוסר האמונה, ישוע התכוון.
זה לא היה קשור לעובדה שחוסר אמונתם יצר אווירה שגויה והגביל את כוחו של אלוהים, כדי שכוחו של אלוהים לא יוכל להתגלות.
זה היה קשור לכל העובדה שהם לא פנו אליו לעזרה, אבל נעלבו בו, כי הם ראו בו בן אדם נורמלי, נגר.
מעט האנשים החולים, ישוע ריפא בעיר הולדתו
חוסר האמונה שלהם לא הגביל את סמכותו של ישוע ואת כוחה של רוח הקודש. לפני שהם נעלבו בישו ו זרקו אותו מבית הכנסת ואת העיר, ישוע כבר ריפא כמה אנשים חולים, על ידי הנחת הידיים.
מֵאָז, הם נדהמו בבית הכנסת על כוחו המופלא, על ידי הנחת הידיים. אחרת איך יכלו להיות מופתעים מכוחו המופלא אם דבר לא התרחש? בדיוק!
כַּנִראֶה, לפני שישוע לימד את האנשים, האנשים החולים האלה באו אליו לריפוי, לפני שהתגלתה זהותו הטבעית של ישו והשמועה על ישו מנצרת ומי הוא הופצה בבית הכנסת. אבל ישוע ריפא ועשה אותם שלמים על ידי הנחת יד, למרות חוסר האמונה של האחרים.
ישוע ידע במי שלח אותו, מי הוא היה, מה שהיה ברשותו, ו שמו של מי הוא ייצג. הוא הכיר את סמכותו ואת כוחו והתהלך בה. שום דבר לא יכול היה להגביל ולעצור את סמכותו ואת כוחו, אפילו לא חוסר האמונה של אנשים.
חוסר האמונה של העם רק מנעה את עצמו מגאולתם, מאחר שהם לא האמינו בישוע המשיח כבן האלוהים והמושיע. לכן הם לא פנו אליו לגאולה, מַרפֵּא, והצלה אך במקום זאת דחה אותו.
'היה מלח הארץ’
