בפרק השני והשלישי של ספר ההתגלות, ישוע דיבר עם יוחנן על שבע הכנסיות באסיה ועל מעשיהן. אמנם המסרים לכנסיות היו שונים זה מזה, היה דבר אחד ישוע אמר לכל שבע הכנסיות, כְּלוֹמַר, מי שיש לו אוזן ישמע מה אומרת הרוח לכנסיות. דברי ישוע חלו אז על הכנסיות ועדיין חלות על הכנסיות. אבל האם הכנסיות עדיין מקשיבות למה שהרוח אומרת לכנסיות? האם לנוצרים יש אוזניים לשמוע? האם כמרים מדברים מהרוח או מעצמם (המוח הגשמי שלהם) והעולם עד הכנסייה?
מדוע ג'ון חי בגלות באי פטמוס
אני ג'ון, שהוא גם אחיך, וחבר בצרה, ובמלכותו ובסבלנותו של ישוע המשיח, היה באי שנקרא פטמוס, למען דבר אלוהים, ולעדות ישוע המשיח (הִתגַלוּת 1:9)
יוחנן גורש בשל דבר אלוהים והעדות של ישוע המשיח. הוא חי בגלות באי פטמוס.
אבל למרות שג'ון חי בגלות, הגירוש מהחברה והשבי שלו לא מנעו את יוחנן מלהיות ברוח ולהקשיב לרוח הקודש.
עיניו של ג'ון לא היו ממוקדות בעצמו. ג'ון לא הסתכל על מצבו, הנסיבות, ומצבו עלי אדמות. הוא לא מלמל והתלונן.
אבל עיניו של יוחנן היו ממוקדות בישוע ובמלכותו.
ג'ון חיפש את הדברים, שהיו למעלה, שבו המשיח יושב על יד ימין של האב.
אחרי הכל, אהבתו לאלוהים האב ולישוע המשיח והציות והמסירות שלו לרוח הקודש הביאו אותו לשם.
אם אהבתו לעצמו הייתה גדולה מאהבתו לאלוהים, ג'ון מעולם לא הוגלה לפטמוס. כי הוא היה נכנע ללחץ החברה עליו כנוצרי (חסיד ועד של ישוע המשיח). יוחנן היה מתפשר ומתאים את דברי האל לרצון האנשים, ששייכים לעולם והתכחשו לישו.
ג'ון לא התבייש בבשורה
אבל יוחנן אהב את ישוע. יוחנן לא התבייש בישוע ולהיות העד שלו. לכן ג'ון לא שתק. יוחנן הטיף באומץ לבשורת ישוע המשיח. הוא דיבר את דברי אלוהים והיה העד שלו עלי אדמות, שהיו לו השלכות על חייו עלי אדמות. אבל ג'ון הקדיש את חייו. לכן הוא היה מוכן ויכול לשאת את כל זה למען המשיח.
למרות הרדיפות והצר והגלות לפטמוס, רוח הקודש שכנה בג'ון. יוחנן חי בקהילה עם ישו ואלוהים האב, וכל זה היה חלק מתוכניתו של אלוהים לחייו. (קרא גם: לאלוהים יש תוכנית לחיים שלך).
בגלותו, בשקט, יוחנן קיבל את אחד החזיונות הגדולים והחשובים שנכתבו בתנ"ך. אלוהים גילה ליוחנן מה יקרה באחרית הימים.
המסר של ישוע לשבע הכנסיות
הייתי ברוח ביום האדון, ושמע מאחורי קול גדול, כמו של חצוצרה, פִּתגָם, אני אלפא ואומגה, הראשון והאחרון: ו, מה שאתה רואה, לכתוב בספר, ושלחו אל שבע הכנסיות אשר באסיה; עד אפסוס, ואל סמירנה, וביחד פרגמוס, ואל תיאטירה, ולסרדיס, ועד פילדלפיה, ואל לאודיציה (הִתגַלוּת 1:10-11)
ביום האדון, ישוע הופיע ליוחנן, שהיה ברוח. ישוע סמך על יוחנן עם חלק מאוצרות מלכותו, על ידי גילוי לו את העתיד עד סוף העולם ולהראות לו את השמים החדשים ואת הארץ החדשה.
ישוע ציווה על יוחנן לכתוב בספר את כל מה שיראה ולשלוח אותו לשבע הכנסיות באסיה.
המסר של ישוע היה שונה מכנסייה, מאחר שאף כנסייה לא הייתה שווה לשנייה.
היה רק דבר אחד, שאמר ישוע לכל שבע הכנסיות, כְּלוֹמַר, מי שיש לו אוזן, ישמע מה אומרת הרוח לכנסיות (הִתגַלוּת 2:7, 11, 17, 29; 3:6, 13, 22).
ג'ון היה עניו והיה לו אוזן קשבת ולא מרד ב"כן אבל" שלו, התובנות שלו, חוויות, וידע. יוחנן הקשיב והיה כנוע וצייתן לישוע ורשם את כל מה שישוע ציווה עליו לכתוב.
השליח של הכנסייה
אבל אתם לא בבשר, אלא ברוח, אם כן שרוח אלוהים שוכנת בך. עכשיו אם לאדם אין רוח המשיח, הוא לא שלו (הרומאים 8:9)
המאמינים, שנולדו מחדש במשיח וקיבלו את רוח הקודש שייכים לגוף המשיח. הם הכנסייה במקום.
כל הנוצרים שנולדו מחדש צריכים להיות רוח הקודש שוכנת בהם. כי בלי רוח הקודש, הם אינם שייכים לאלוהים ואינם יכולים לתקשר עם ישוע והאב. לכל נוצרי צריך להיות מערכת יחסים חיה עם ישוע המשיח באמצעות רוח הקודש (קרא גם: דת או קשר?).
בכל כנסייה מקומית, שליח, כומר (רוֹעֶה) מתמנה, שנולד מחדש ויושב במשיח וחי אחרי הרוח ומתוך הראש, אלוהים; המילה, ורוח הקודש. כומר, מי מלמד, מתקן, ושומר על המאמינים.
ענווה כלפי אלוהים ואוזן קשבת חיוניים. אם מישהו לא עניו ואין לו אוזן קשבת, האדם אינו מסוגל לשמוע את דברי רוח הקודש.
מי שיש לו אוזן ישמע מה אומרת הרוח לכנסיות
אולם כאשר הוא, רוח האמת, בא, הוא ידריך אותך אל כל האמת: כי לא ידבר על עצמו; אלא כל אשר ישמע, כי ידבר: וַיַּגִּיד לָכֶם אֶת הַבָּאִים. הוא יפאר אותי: כי הוא יקבל משלי, וַיַּרְא לָכֶם. כל הדברים שיש לאב הם שלי: לכן אמרתי, שהוא יקח משלי, וַיַּרְא לָכֶם (ג'ון 16:13-15)
ישוע ציווה על אלה, שיש להם אוזן לשמוע, מה שהרוח אומרת לכנסיות. רוח הקודש לא מדברת על עצמו, אלא רוח הקודש מדברת מה שהוא שומע מישו. לכן רוח הקודש תדבר את דברי ישוע אל האדם.
הרוח חוקרת את כל הדברים, כן, הדברים העמוקים של אלוהים
אבל כמו שכתוב, עין לא ראתה, ולא שמעה אוזן, וגם לא נכנסו ללב האדם, את הדברים אשר אלוהים הכין לאוהביו. אבל אלוהים גילה אותם אלינו ברוחו: כי הרוח חוקר את כל הדברים, כן, הדברים העמוקים של אלוהים. כי מה האדם יודע דברי אדם, הציל את רוח האדם אשר בו? גַּם כָּךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים לֹא יָדַע אָדָם, אלא רוח אלוהים. עכשיו קיבלנו, לא רוח העולם, אלא הרוח שהיא מאלוהים; כדי שנוכל לדעת את הדברים שניתנים לנו בחינם מאלוהים (1 קורינתים 2:9-12)
רוח הקודש חוקרת את כל הדברים ויודעת את הכל. הוא יודע את הדברים העמוקים של אלוהים.
כל אחד, השומע לו ומונהג על ידו יודע גם את דברי ה'. הם מכירים את מחשבותיו של אלוהים ואת דרכיו ויודעים את הדברים שאלוהים נתן להם בחינם. (קרא גם: האם מחשבות אלוהים הן מחשבותינו?).
הכופרים אינם שייכים לאלוהים. אין בהם רוח הקודש. אבל יש להם את רוח העולם. לכן, הם לא מכירים את רוח הקודש ואין להם אוזניים לשמוע את קולו. בגלל זה, הם לא שומעים את דבריו.
הם לא מכירים את אלוהים ואת רצונו. אבל הם הולכים אחרי הבשר בדרכים שבחרו בעצמם בעקבות מחשבותיהם השווא.
אבל המאמינים, שנולדו מאלוהים, שייכים לאלוהים. למאמינים רוח הקודש שוכנת בהם. הם מכירים את רוח הקודש ויש להם אוזניים לשמוע את קולו. הם שומעים את מה שהרוח אומרת. הם מונחים על ידי הרוח ויודעים את מחשבותיו (צוואתו). הם נכנסים פנימה דרכיו וללכת אחריו.
לרוח הקודש יש מסר אישי לכל כנסייה
כי אין אזור זהה, כלומר אין כפר, עִיר, או המדינה זהה, המסר לכנסיות המקומיות אינו זהה.
כאשר אנו מסתכלים על המסרים של ישוע עבור שבע הכנסיות, שום הודעה לא הייתה זהה.
למרות שהראש ורוח הגוף היו אותו הדבר, הכנסיות המקומיות פעלו והלכו אחרת. כי כל כנסייה עסקה בחיים שונים של אנשים ואחרים (טֵרִיטוֹרִיָאלִי) כוחות, נסיכויות, שליטי החושך של העולם הזה, ורשע רוחני במקומות גבוהים.
לכן לישוע היה מסר ומשימה ספציפיים לכל כנסייה.
המסר לכנסיית פרגמוס לא חל על כנסיית אפסוס. כי הנוצרים באפסוס שנאו את מעשי הניקולה, בדיוק כמו ישו, ונמנעו מהם.
אבל היו כמה נוצרים מהכנסייה בפרגאמוס, שהחזיק גם את תורת בלעם וה- תורת הניקולאיטים, שישוע שנא. לכן ישוע קרא לכנסיית פרגמוס לחזור בתשובה.
אם האזהרה והמסר המתקן של ישוע, שהיה מיועד לכנסיית פרגמוס, נקרא בכנסיית אפסוס, חברי הכנסייה היו אומרים, אבל אנחנו לא דבקים בתורת הניקוליטאים, לא אנחנו? אנחנו שונאים את הדוקטרינה הזו, בדיוק כמו ישו. למה אנחנו צריכים לחזור בתשובה?
הכנסייה הייתה מפקפקת באמינות רוח הקודש ובאמינות והרלוונטיות של דברי ישוע.
לכן יש צורך שכל כומר, שמעביר את המסר לכנסייה, חייב להיות אוזן לשמוע ולהקדיש זמן להקשיב למה שרוח הקודש אומרת לכנסייה
האם לכמרים יש אוזניים לשמוע את מה שהרוח אומרת לכנסיות?
אבל הם הכמרים, שמטיפים מאחורי הדוכן, נולד מחדש במשיח? האם הם נטבלו במשיח ונולדו ממים ורוח? האם רוח הקודש שוכנת בהם? האם העיניים והאוזניים שלהם פקוחות, כדי שיראו וישמעו את מה שהרוח אומרת לכנסיות?
זה לא אומר, לראות ולשמוע את הדברים שקורים בעולם הטבע ולהיות מובלים על ידי החדשות. כי דרך המילים הכתובות בעיתון(s) או באינטרנט ובמילים המדוברות בחדשות בטלוויזיה, זה מתגלה לכולם. עוֹלָמִי, כולם יודעים מה קורה בעולם.
אבל זה אומר, הם העיניים והאוזניים הרוחניות שנפתחו באמצעות התחדשות במשיח? האם הם נכנסו למלכות אלוהים? האם הם רואים את התחום הרוחני פועל מאחורי התחום הטבעי והאם הם מבחינים ברוחות?
האם עיניהם רואות בבירור, כדי שכמרים יראו את הדברים שהרוח מראה להם? האם שמיעתם ברורה, כדי שישמעו את דברי הרוח?
או שעיניהם הפכו עכורות ואוזניהן עצורות? האם יש להם משבשים בערוץ שלהם שנגרמו מבשרם ומהעולם?
רוח הקודש מגלה את רצון האל לכנסייה
רוח הקודש יודעת הכל. שום דבר לא מוסתר לפני אלוהים. הוא מכיר את המחשבות ואת מעשיהם של אנשים. רוח הקודש יודעת מה קורה בכנסייה ומה לפי רצון אלוהים ומה לא לפי רצון אלוהים. הוא מתקשר לכנסייה, במידת הצורך, לתשובה.
רוח הקודש גם יודעת מה קורה מחוץ לכנסייה, בחייהם של אנשים, המתגוררים באזור בו נמצאת הכנסייה.
הוא יודע אילו כוחות, נסיכויות, שליטי החושך של העולם הזה, ורשע רוחני במקומות גבוהים שולטים ופועלים בכפר או בעיר.
זה חיוני לדעת הכנסייה. מאחר שהעם מושפע ונשלט מאלה (טֵרִיטוֹרִיָאלִי) רוחות רעות של חושך, שמקבלים גישה דרך חייהם של אנשים.
גם רוח הקודש יודעת מה יקרה. הוא חושף את העתיד, כדי שהכנסייה תישאר ערה, מוּכָן, ומאובזר, ועומד על האמת של אלוהים ולהיות כנסייה מנצחת.
אבל זה תלוי בכומר לבטוח באלוהים ולסמוך עליו.
זה תלוי בכומר להיכנע לרצון רוח הקודש ולהיות מובל על ידי רוח הקודש ולבלות (הַרבֵּה) זמן לבד להקשיב למסר שלו ולהטיף את דבריו, שנובעים מישו, ללא חשש ל (התגובה והדעות) של אנשים בכנסייה, כדי שרצונו של אלוהים יוודע והנשמה והרוח יחולק ועבודות הבשר יידחו והכנסייה תחיה קדושה וצדקנית לפני אלוהים ותהיה לוחמנית בתפילה ובמלחמה רוחנית.
כמרים עסוקים מכדי לבלות עם אלוהים
אבל הרבה פעמים, כמרים עסוקים מכדי לבלות עם אלוהים במילה ובתפילה. הם מתכננים את היום שלהם בצורה כזו שהם עסוקים כל הזמן בדברים אחרים. כשסוף השבוע מתקרב, הם נעשים נסערים, מכיוון שאין להם מסר לכנסייה. הם מחפשים את מה שהם יכולים לזרוק יחד ולהשתמש בהם כדרשה
חלקם משתמשים בידע, חוכמה, וטרנדים של העולם כהשראה שלהם. הם מוסיפים לזה כמה פסוקי תנ"ך, כך שזה נראה כאילו זה בא מאלוהים.
אחרים משתמשים בספרים נוצריים או מסתכלים באינטרנט, מחפשים דרשה טובה שהם יכולים להשתמש בהם.
אבל תוך שימוש במסרים ובמילים המניעים הללו של העולם או באמצעות דרשות ומילים של מטיפים אחרים, לא יעשה שום דבר בכנסייה. הם לא יגרמו לחיים משתנים ויהפכו כנסייה קדושה ומנצחת בקרב הרוחני.
זה בגלל שלרוח הקודש יש מסר ספציפי לכל כנסייה בכל אזור ובכל זמן.
מסר שעדיין מכיל את האמת הבלתי משתנה של אלוהים ואת הטפת הצלב, תחייתו של ישוע המשיח, והיצירה החדשה. מסר שקורא לעם לחזור בתשובה ולחיות חיי קודש אחרי הרוח. ומסר לצייד ולהפעיל את המאמינים בצבא הרוחני של המשיח ובמלחמה הרוחנית.
כל רועה אחראי לדאוג לכבשים
כל רועה אחראי לדאוג לכבשים ולהאכיל ולשמור על הצאן. וזה אפשרי רק באמצעות הובלת המילה והרוח. בלי המילה ורוח הקודש, את אור הכנסייה ייכבה.
הכנסייה יכולה לקרוא לישו אדון, אבל אם הכנסייה לא תקשיב לישו, באמצעות רוח הקודש, ואינו עושה מה שישוע אומר, מה מראה ומה מוכיח שישוע הוא האדון וראש הכנסייה? למה שישוע יעזוב את הפמוט, אם הכנסייה מתפשרת עם העולם ותציית ומשרתת חטא במקום צדקה?
המצב הרוחני של כנסיות רבות הוא מעורר רחמים
המצב הרוחני של כל המדינות עלי אדמות הוא מעורר רחמים. רק בגלל שהמצב הרוחני של כנסיות מקומיות רבות מעורר רחמים.
כנסיות רבות הן גשמיות ויושבות בחושך. במקום להיות האור באזור, הם התפשרו והפכו לאחד עם החושך. כתוצאה מכך, אין הבדל בין אלה, המשתייכים לכנסייה, ושאר תושבי האזור, שאינם שייכים לכנסייה. (קרא גם: אם הנוצרים יחיו כמו העולם, ממה העולם צריך לחזור בתשובה?).
איפשהו בדרך, המנהיגים הרוחניים של כנסיית המשיח חרגו מהאמונה. הם הפכו לגשמיים ומושפעים מרוחות העולם העניות
הם אפשרו את הידע והחוכמה של העולם ואת הרוחות המפתות בכנסייה. בגלל זה, הם יצרו דוקטרינות כוזבות שבהן (הרצון של) בשר האדם הפך למרכז והחטא מאושר
אבל ישוע רוצה שהכומרים של הכנסיות יחזרו בתשובה ויחזרו אליו. ישוע רוצה שהם ישחו את עיניהם ואוזניהם, כדי שהם ישמעו את מה שהרוח אומרת לכנסיות ויראו את המצב הרוחני של הכנסייה ואת העתיד על ידי הרוח. הוא רוצה שהם יטיפו באומץ את דברי אלוהים ויהיו עדיו, למרות ההתנגדות והרדיפה של אנשים וההשלכות. כדי שחוטאים יחזרו בתשובה ונשמות יושעו ויישארו ניצלו.
'היה מלח הארץ’
