מה אומר התנ"ך על טובו של ה'?
תודו אֶל יְהוָה, כי הוא טוב:
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יאמרו כן פדיון ה',
מִי הוא גאל מיד האויב;
ואסף אותם מן הארצות, מהמזרח, וממערב,
מהצפון, ומדרום.
הם שוטטו במדבר בצורה בודדה;
הם לא מצאו עיר לגור בה.
רעב וצמא, נפשם התעלפה בהם.
טוב ה'
הצילו אותם מצרתם
וַיִּזְעוּ אֶל יְהוָה בְּצַרְתָּם,
וַיַּצִּיל אוֹתָם מִמִּצְרוֹתָם.
והוליך אותם בדרך הנכונה,
כדי שילכו לעיר מגורים.
הוי כי אנשים ישבחו את יהוה על טובו,
ועל מעשיו הנפלאים לבני האדם!
כי הוא משביע את הנשמה הנכספת,
וממלא את הנפש הרעבה בטוב.
כגון יושבים בחושך ובצל המוות,
להיות קשור בסבל ובברזל;
כי הם מרדו בדברי אלוהים,
וגנאי בעצת העליון:
לכן הפיל את לבם בעמל;
הם נפלו, ולא היה מי שיעזור.
טוב ה'
הצילו אותם ממצוקותיהם
וַיִּזְעוּ אֶל יְהוָה בְּצַרְתָּם,
וְהוֹשִׁיעֵם מִמִּצְרוֹתָם.
הוא הוציא אותם מחושך ומצל המוות,
ולבלום את הלהקות שלהם.
הוי כי אנשים ישבחו את יהוה על טובו,
ועל מעשיו הנפלאים לבני האדם!
כי הוא שבר שערי נחושת,
וחתכו את מוטות הברזל לחלקים.
טיפשים בגלל עבירה שלהם,
ובגלל עוונותיהם, סובלים.
הנשמה שלהם מתעבת כל מיני בשר;
וַיִּקְרְבוּ אֶל שַׁעֲרֵי הַמָּוֶת.
הוא שלח את דברו וריפא אותם
וַיִּזְעַקוּ אֶל יְהוָה בְּצַרְתָּם,
וְהוֹשִׁיעֵם מִמִּצְרָתָם.
הוא שלח את דברו, ורפא אותם,
והעבירו אותם מההרס שלהם.
הוי כי אנשים ישבחו את יהוה על טובו,
ועל מעשיו הנפלאים לבני האדם!
ויקריבו את קרבנות התודה,
ולהכריז על מעשיו בשמחה.
היורדים לים באניות,
שעושים עסקים במים גדולים;
אלה רואים את מעשי ה',
ונפלאותיו בעומק.
כי הוא מצווה, ומעלה את הרוח הסוערת,
אשר מרים את גליו.
הם עולים לשמים, הם יורדים שוב למעמקים:
נשמתם נמסה בגלל צרה.
הם מסתובבים הלוך ושוב, ומתנודד כמו שיכור,
ונמצאים בדעתם’ סוֹף.
טוב ה'
הוציא אותם ממצוקותיהם
וַיִּזְעַקוּ אֶל יְהוָה בְּצַרְתָּם,
ויוציאם ממצוקותיהם.
הוא עושה את הסערה רגועה, כך שגליו דוממים.
ואז הם שמחים כי הם שקטים;
אז הוא מביא אותם אל המקלט הנכסף שלהם.
הוי כי אנשים ישבחו את יהוה על טובו,
ועל מעשיו הנפלאים לבני האדם!
ירוממו אותו גם בקהל העם,
ותשבחו באסיפת הזקנים.
הוא הופך נהרות למדבר,
ומעיינות המים אל האדמה היבשה;
ארץ פורה לעקר,
על רשע היושבים בה.
הוא הופך את המדבר למים עומדים,
ואדמה יבשה למעיינות מים.
ושם הוא גורם לרעבים לגור,
למען יכינו עיר למגורים;
ולזרוע את השדות, ולנטוע כרמים,
מה שעשוי להניב פירות של עלייה.
הוא מברך גם אותם, כך שהם מתרבים מאוד;
וְלֹא מְסַבֵּר אֶת בְּהָמָהּ.
שׁוּב, הם נמחקים ומורדים באמצעות דיכוי,
מֶמֶר, וצער.
הוא שופך בוז על נסיכים,
ויגרום להם לנדוד במדבר,
איפה שאין דרך.
וּבְכָךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הָעָנִי מִן הַצָּרָה,
ועושה לו משפחות כמו צאן.
צדיקים יראו זאת, ולשמוח:
וכל עוון יעצור את פיה.
מי חכם, ויקיים את הדברים האלה,
אף יבינו את חסד יהוה.
מִזמוֹר 107
'היה מלח הארץ’


