הנשמה (את החיים) הוא בדם ולדם יש קול. קול דמו של הבל זעק לאלוהים ודרש לנקום את דמו התמים של הבל הצדיק שנשפך. אלוהים שמע את זעקת הדם וביקר את קין, מי שהיה אחראי לזעקת דמו של הבל, ונקם את מעשהו הרע. בניגוד לקול דמו של ישוע שמדבר דברים טובים יותר מזה של הבל.
אלוהים הזהיר את קין, אבל קין לא הקשיב לאלוהים ודחה את דברי אלוהים
לפני שקין קם על הבל אחיו והרג אותו בשדה, אלוהים כבר ביקר את קין כדי להזהיר אותו שלא ייכנע לזעמו.
לקין הייתה ברירה לציית לרגשות הזעם שלו, מה שיוביל להרג אחיו הבל ולחטא, או ל לקחת סמכות על רגשותיו וכעסו, על ידי הקשבה לדברי אלוהים וציות לדברי אלוהים ולא נכנע לרגשות הזעם אלא הפנה להם עורף.
במקום לציית לדברי אלוהים, קין ציית לרצון בשרו. קין נכנע לרגשות הזעם שלו והרג את אחיו הבל.
קין הרג את הבל בגלל חייו הצדיקים והציות לאלוהים. (בראשית 4:6-8 (קרא גם: מדוע אלוהים לא כיבד את מנחתו של קין?)
אולי קין הניח שאף אחד לא ידע מה הוא עשה. אבל למרות שמעשהו הרע היה נסתר מהעם, מעשהו הרע לא הוסתר מאלוהים. כי אלוהים הוא כל יכול, הוא יודע, רואה ושומע הכל,
אלוהים שמע את זעקת דמו של הבל
ויאמר ה' אל קין, איפה הבל אחיך? והוא אמר, אני יודע שלא: האם אני השומר של אחי? והוא אמר, מה עשית? קול דם אחיהם זועק אלי מהאדמה. ועתה ארור אתה מן הארץ, אשר פתחה את פיה לקבל את דם אחיך מידך (בראשית 4:9-11)
אלוהים שמע את זעקת דמו של הבל שקרא לאלוהים מהאדמה. הוא ניגש לקין ושאל אותו, היכן היה אחיו הבל. בטח, אלוהים ידע היכן נמצא הבל ומה עשה קין לאחיו הבל.
קַיִן, שלא ידע את אלוהים ואת גדולתו ולא ירא את אלוהים, אלא שייך לשטן ומן שלו לב רע עשה מעשים רעים (אלוהים ידע זאת ולכן הוא לא קיבל את הקורבן שלו), שיקר לאלוהים, בדיוק כמו אביו, השטן, שהוא שקרן ורוצח.
קין ידע היכן נמצא הבל ומה קרה לו. במקום להצטער על מעשהו הרע ולהראות חרטה ולהשפיל את עצמו לפני אלוהים ולבקש סליחה, קין העמיד פנים שהוא לא יודע מה קרה לאחיו ושיקר לאלוהים באומרו, אני לא יודע, האם אני השומר של אחי?
אלוהים שאל את קין מה עשה מאז שקול הדם של אחיו זעק אליו מהאדמה.
דמו של הבל קרא לאלוהים לנקום
דמו של הבל זעק בקול אל אלוהים לנקום. אלוהים שמע את זעקת דמו של הבל וענה לקריאה ונקם בקין. קין נעשה מקולל מן הארץ, אשר פתחה את פיה לקבל את דם אחיו מידו.
חוסר הציות של קין לדברי אלוהים ודחיית אזהרתו הובילו לחטא. וחטאו הוביל אותו לקלל מן הארץ.
באמצעות מעשה חוסר הציות שלו לאלוהים ודחיית דבר אלוהים, קין הפך לשקרן ורוצח וחי תחת הקללה (בראשית 4:4-24).
זעקת הדם של החפים מפשע, נביאים, וקדושים לה' הנוקם
דמו של הבל הצדיק בכה (צווח) בקול רם אל ה' לנקום דמו. בדיוק כמו הדם התמים של כל כך הרבה אנשים (צעירים ומבוגרים כולל עוברים), אשר נהרגים, קראו בקול גדול אל ה' לנקום את דמם.
אפילו נשמות הנביאים והקדושים והקדושים של ישוע המשיח, שהיו ונהרגים על דבר ה' ועל עדותם, קראו בקול רם אל ה' לנקום את דמם ביושבי הארץ (אה. מתיו 23:34-36, לוק 11:49-51, הִתגַלוּת 6:9-11,17:6; 18:24; 19:2).
עם זאת, יש צדיק אחד, אשר נהרג ודמו נשפך אך דמו לא קרא לאלוהים לנקום את דמו. וזה ישוע המשיח, בן האלוהים ודמו.
זעקת דמו של ישוע אל האדון, הצדק
להיות מוצדק בחופשיות בחסדו באמצעות הגאולה שנמצאת במשיח ישוע: שאותו אלוהים קבע כניעוד באמצעות אמונה בדם שלו, להכריז על צדקתו להשגת חטאים שהם בעבר, באמצעות סובלנות אלוהים; להצהיר, אני אומר, בשלב זה צדקתו: שאולי הוא צודק, ומצדיקו המאמין בישוע (הרומאים 3:24-26)
דמו של ישוע המשיח מדבר דברים טובים יותר מדם הבל. דמו של ישוע אינו זועק לנקמה אלא להצדקה.
האלה, שמקשיבים לקריאתו ומאמינים בישוע המשיח ובדמו, וטבלים בו, מוצדקים על ידי מצדיק דמו ומתפייסים עמו (אה. הרומאים 3:24-26, אפסים 1:7; 2:13, קולוסים 1:14;20, הִתגַלוּת 1:5-6).
הם ניצלים על ידי דמו של ישוע מכעסו של אלוהים שיבוא לאלה, שהם מהארץ ולא האמינו בו ובדמו ואינם נטבלו במשיח, ומוצדק, אבל דחו את דברו ואת דמו ואשמים בדם התמים (אה. סִימָן 16:16, הרומאים 5:9).
דמו של ישוע מביא הצדקה
דמו השפוך של הבל הצדיק הוציא את הקללה, לפיה האיש קין וחסידיו (המורדים, בעלי לב רע ועושים מעשים רעים), היו מקוללים.
אבל דמו השפוך של ישוע המשיח מביא הצדקה וחיים, לאלה, שמאמינים במשיח, בן האלוהים, ובדמו.
דמו של ישוע גואל את האדם (מי מאמין) מהקללה, שבא על האנושות דרך אי ציות האדם (אָדָם רִאשׁוֹן, בן אלוהים) לאלוהים.
כעס אלוהים וזעם הכבש
עֲבוּר, לְהַבִּיט, ה' יצא ממקומו להעניש את יושבי הארץ על עוונם: גם הארץ תגלה את דמה, ולא יכסה עוד את ההרוגים שלה (ישעיהו 26:21)
ומלכי הארץ, והגברים הגדולים, והעשירים, והקברניטים הראשיים, והגברים החזקים, וכל עבד, וכל אדם חופשי, הסתתרו במאורות ובסלעי ההרים; ואמר להרים ולסלעים, ליפול עלינו, והסתר אותנו מפני היושב על הכסא, ומחמת הכבש: כי הגיע יום חמתו הגדול; ומי יוכל לעמוד? (הִתגַלוּת 6:15-17)
האנשים, המסרבים להקשיב לדברי אלוהים ודוחים את קורבן ישוע ודמו, יישאר תחת הקללה. הם יידחו וידחו על ידי אלוהים, שדיבר משמים דרך נביאיו וקדושיו; בניו (גם זכרים וגם נקבות). אלוהים ישליך אותם לאגם האש ויהיה להם חלק מהמוות השני (הִתגַלוּת 20:15; 21:8).
אבל לפני שיבוא יום הדין, כעס אלוהים וזעם הכבש יבוא על הארץ, כולל שבעת בקבוקוני הזהב של זעם אלוהים (שבע המכות). שבעת צלוחיות הזהב של זעם אלוהים ינקמו את החטא והעוון של יושבי הארץ ואת הדם התמים של הנביאים והקדושים..
זעמו של אלוהים ומשפטיו הם אמיתיים וצדיקים. האלה, שנולדו ממנו ושייכים לו יעידו גם כן. אבל אלה, שאינם שייכים לאלוהים ואינם מכירים אותו, לא יבין את זה. הם יחשבו שזה קשה ואכזרי של אלוהים כי זה לא מתאים להם צלם אלוהים (אה. הִתגַלוּת 16:19:1-2).
איך אפשר להיגאל מהקללה ומזעמו של אלוהים?
אבל אלה, המאמינים ובאמונה בישוע ובדמו חוזרים בתשובה, לִהיוֹת הוטבל, וקבלו את רוח הקודש ותשמעו לדבריו ומצוותיו ועשו את רצון האב, ייגאלו מהקללה ומזעמו של אלוהים וינוקו מחטאיהם ויחיו בחופש ויירשו חיי נצח.
אלוהים הצדיק את האדם בדם בנו ונתן לאדם המוצדק את רוח קודשו
ובכל זאת מצא חן בעיני ה' לחבור אותו; הוא הכניס אותו לצער: כאשר תעשה את נפשו קרבן לחטאת, הוא יראה את זרעו, הוא יאריך את ימיו, וַעֲנַג יְהוָה יִצְלַח בְּיָדוֹ. הוא יראה על עמל נפשו, ויהיה מרוצה: על ידי ידיעתו יצדיק עבדי הצדיק רבים; כי הוא ישא את עוונותיהם. לכן אחלק לו חלק עם הגדולים, ויחלק את השלל עם החזקים;
כי הוא שפך את נפשו למוות: וְהוּא נִפְנָה בַּמַּעֲבָרִים; והוא נשא חטאת של רבים, ועשה השתדלות לעוברים (ישעיהו 53:10-12)
לאלוהים לא היה רצון להקריב קורבנות לחטא. אבל לאלוהים היה (ועדיין יש) תענג לעשות את רצונו (עברים 10:6-9).
הקורבנות ודם החיות שימשו לכפרה זמנית על חטאיהם של העם הסורר והגאה של בית ישראל.
אבל ה הקרבתו של ישוע המשיח ודמו עסק אחת ולתמיד בבעיית החטא, על ידי ניקוי האדם מחטאיו וגאולת האדם מטבעו החוטא ומכוח החושך, וריפוי (משחזר) מצבו שנפל ופיוס האדם עם אלוהים. כך שה (חָדָשׁ) האדם עושה את רצונו, בדיוק כמו בנו הצדיק והצייתן ישוע.
ישוע עשה את רצון האב. הוא תפס את מקומו של האדם שנפל על הצלב. הוא נשא את החטאים והעוונות של האנושות שנפלה, אשר הניח עליו האב.
דרך העונש על החטא, ישוע נכנס להאדס (לעזאזל). בממלכת המוות, ישוע התגבר על המוות.
לאחר שלושה ימים, ישוע קם כמנצח מן המתים עם מפתחות הגיהנום והמוות.
לישוע יש כל סמכות וכוח בשמים ובארץ, למרות מה שאנשים מאמינים ואומרים (אה. מתיו 28:18, אפסים 1:21, קולוסים 2:10).
הבריאה החדשה מוצדקת על ידי דם הכבש
והם התגברו עליו בדם הכבש, ובדבר עדותם; ולא אהבו את חייהם עד המוות (הִתגַלוּת 12:11)
הבריאה החדשה לא חיה בחושך תחת הקללה (כמו היצירה הישנה). אבל הבריאה החדשה חיה תחת דמו של ישוע בצדקתו של אלוהים (אה. אפסים 5:8-13, קולוסים 1:13, 1 התסלוניקים 5:4-10, 1 פיטר 2:9, 1 ג'ון 1:7).
האדם החדש מוצדק באמצעות דמו של ישוע (דרך קבלת אבי דמו הצדיק של ישוע) ובאמצעות הטבילה בשם ישוע (הטבילה במותו ותחייתו מן המתים).
עקב הצדקת האדם בדם בנו, אלוהים נתן את רוח הקודש שלו לבריאה החדשה; בן אלוהים (גם זכרים וגם נקבות).
ממצב צדיק זה ולב מחודש, נֶפֶשׁ, דֵעָה, וכוח, הבריאה החדשה תלך מאהבתו לאלוהים אחרי הרוח בציות לדבריו בקדושה וצדקה ותירש חיי נצח (אה. הרומאים 5:19-21; 6).
לכן, אתה יכול לראות בהליכה של מישהו (ועובד) אם מישהו מוצדק או לא.
הבריאה החדשה לא תזלזל בקולו של ישוע והאב, ולא ידחה את דבריו, ולא יחיה בחטא ובעוון כמו הבריאה הישנה, ששייך לעולם. אבל היצירה החדשה תיכנע ל רֹאשׁ; יֵשׁוּעַ ושמע בקולו ושמע לדבריו ומצוותיו ועשה את רצון האב
מהי התחזית של הנוצרים, שממשיכים לחטוא?
אבל לאלה, שקיבלו את ידיעת האמת ובשל כך חזרו בתשובה והפכו לבריאה חדשה, אבל המשיכו ללכת בחוסר ציות לדברי אלוהים שממלא את הרצון, תאוות, ורצונות הבשר, ולהמשיך לחטוא בכוונה, לא נשאר עוד קורבן לחטאים, אלא פחד מסוים מחפש של שיפוט וזעם לוהט, אשר יטרפו את יריבי האל (עברים 26-27).
דרך אורח חייהם, הם דרכו (מוּבָס) תחת רגל בן האלוהים וספרו את דם הברית, שבעזרתו קדשו דבר פסול ועשו למרות אל רוח של חסד.
המילה אומרת, שהם ראויים לעונש כבד יותר מאלה שבזו לתורת משה ומתו ללא רחמים תחת שניים או שלושה עדים.
יְהוָה יִנְקָם וְגַמֵּל. כי ה' ישפוט את עמו. זה דבר מפחיד ליפול לידיו של אלוהים חיים (עברים 10:22-31).
'היה מלח הארץ’
