הזקן הוא גאה ומרדן ונסמך על הבנתו ואינו מוכן להקשיב לאחרים, ולא לקול אלוהים. יוחנן ושרי הצבאות הזהירו את גדליה וניסו להגן עליו מפני הרע. אבל גדליה לא הקשיב לדבריהם ודחו את דבריהם (כִּי 40-41). כעת, אפשר לחשוב שיוחנן ושאר קברניטי הצבאות יקשיבו לאזהרות ולעצות של אחרים. אבל כיוון שגם הם היו שייכים לדור הזקן (אדם שנפל, יצירה ישנה), אנו רואים את אותה התנהגות של גדליה בחייהם.
הם התייעצו עם הנביא ירמיהו כדי להתפלל לאלוהים
יצאו יוחנן ושרי הצבאות עם שארית העם מגבעון. במקום לחזור ליהודה, הם הלכו למצרים, בגלל הכשדים. הם פחדו מהכשדים כי ישמעאל הרג את גדליה, אשר מלך בבל עשה למושל בארץ יהודה.
במהלך מסעם למצרים, הם ישבו במעון חיהם, אשר על ידי בית לחם, ללכת להיכנס למצרים.
הם התייעצו עם ירמיהו וביקשו מירמיהו להתפלל לאלוהים ולחקור אותו, לאיזה דרך הם היו צריכים ללכת, והדבר שהם היו צריכים לעשות. הם הבטיחו שכל דבר שה' יענה הם יעשו. כי אם היו מקשיבים ומצייתים לקול ה', אז הכל יהיה בסדר איתם.
ירמיהו הבטיח להם להתפלל אל ה'. לאחר עשרה ימים בא דבר ה' אל ירמיהו. ירמיהו אסף את יוחנן, קברניטי הצבאות והעם, ואמר להם:
“כה אמר ה', אלוהי ישראל, שאליו שלחת אותי להגיש תחנוניכם לפניו; אם עוד תישארו בארץ הזאת, אז אבנה אותך, ולא למשוך אותך למטה, ואני אשתול אותך, ולא להרים אותך: כי אני מתחרט על הרעה אשר עשיתי לכם.
אל תפחד ממלך בבל, ממי אתם מפחדים; לא לפחד ממנו, סאית ה': כי אני איתך להושיע אותך, ולחלץ אותך מידו. וארחם עליך, כדי שירחם עליך, ותגרום לך לחזור לארצך.
אבל אם אתה אומר, לא נשכון בארץ הזאת, וְאַל תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, פִּתגָם, לא; אלא נלך אל ארץ מצרים, שבו לא נראה מלחמה, ולא שומע את קול החצוצרה, ואין רעב ללחם; ושם נשכון: ועתה שמע את דבר ה', אתם שריד יהודה; כה אמר ה' צבאות, אלוהי ישראל; אִם תִּשְׁבוּ אֶת-פָּנֵיכֶם כָּל-פָּנֶיךָ לִבְאוֹת מִצְרַיִם, וללכת לגור שם; ואז זה יתממש, כי החרב, שמהם פחדתם, ישיג אותך שם בארץ מצרים, והרעב, ממה פחדתם, יעקוב אחריך שם במצרים; ושם תמותו.
כה יהיה עם כל האנשים אשר שמים פניהם ללכת למצרים לגור שם; הם ימותו בחרב, על ידי הרעב, ועל ידי המגיפה: ולא יישאר איש מהם ולא ימלט מן הרעה אשר אביא עליהם.
כי כה אמר ה' צבאות, אלוהי ישראל; כְּכַעֲמִי וְזַעֲמִי שָׁפְכוּ עַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם, כאשר תכנסו למצרים: וְתִהְיוּ לִקְרוֹפָה, ותדהמה, וקללה, ותוכחה; ולא תראו עוד את המקום הזה.
ה' אמר עליך, הוי שארית יהודה; אל תלכו למצרים: דע בוודאי שהזמנתי אותך היום. כִּי הִתְפַּרְתֶּם בְּלִבְכֶם, כששלחתם אותי אל ה' אלוקיכם, פִּתגָם, התפלל עלינו אל ה' אלוקינו; וככל אשר יאמר ה' אלוקינו, אז הודיעו לנו, ואנחנו נעשה את זה.
ועכשיו הכרזתי לך את היום הזה; וְלֹא שָׁמַעְתֶּם בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְלֹא כָּל דָּבָר אֲשֶׁר שָׁלַחְנִי אֵלֶיךָ. ועתה דעו בוודאי כי בחרב תמותו, על ידי הרעב, ועל ידי המגיפה, במקום שאליו תרצו ללכת ולגור” (כִּי 41:16-31:22)
האם ירמיהו דיבר שקרים?
לאחר שאמר ירמיהו את כל דברי ה' אל העם, עזריה, יוחנן ושרי הצבאות האשימו את ירמיהו בדבר שקר.
הם אמרו, שה' לא שלח את ירמיהו לומר שלא יכנסו למצרים, אלא כי ברוך בן נריה העמיד אותו עליהם למסור אותם ביד הכשדים, שימיתו אותם ויובילו אותם בשבי לבבל.
יוחנן ושרי הצבאות ושארית יהודה לא שמעו לדברי ירמיהו, אך דחה את דבריו.
הם לא הכירו את אלוהים ולכן הם לא הכירו את דבריו ולא יכלו לסמוך על אלוהים ולסמוך על דבריו, שנאמרו בפי הנביא ירמיהו.
ולכן לא שמעו לקול אלוהים לחזור ליהודה ולהישאר שם, אבל הם דחו את דברי אלוהים.
הם סמכו על הבנתם והחליטו ללכת בדרכם. לכן הלכו למצרים עם שארית בני יהודה, כולל הנביא ירמיהו וברוך, ונשאר שם.
אלוהים הזהיר את עמו מספר פעמים
במהלך שהותם במצרים, דבר ה' בא כמה פעמים אל הנביא ירמיהו. אלוהים הזהיר את עמו, אבל עמו לא היו מוכנים להקשיב לקול אלוהים ולציית לו. הם לא שמעו למילים, אשר דיבר ירמיהו בשם ה' ולכן דחו העם את דברי ה' (כִּי 44).
העם החליט להתרחק מאלוהים ולהעלות קטורת ולשפוך מנחות משקה למלכת השמים, בדיוק כמוהם ואבותיהם, מלכים, והנסיכה עשתה זאת, בזמן שהם ישבו בערי יהודה וברחובות ירושלים.
כי אז היה להם הרבה אוכל והיו אמידים ולא ראו רע.
אבל מאז שהפסיקו להקטיר קטורת למלכת השמים ולשפוך לה קרבנות משקה היה חסר להם הכל והם אכלו בחרב וברעב..
הם לא ראו ש- רשע בא עליהם, בשל חטאיהם והליכתם הרעה ומפני שחטאו ליהוה ולא נשמעו לקול אלוהים, ולא הלך בתורתו, ולא בחוקותיו, ולא בעדויותיו.
הם היו אחראים לרעה ושאדמתם הפכה לשממה בגלל כל הרע שעשו נגד ה'.
במקום לחזור בתשובה ליהוה ולבקש סליחה ולחזור לאלוהים, האנשים עשו בדיוק ההפך. הם לא הקשיבו לקול אלוהים, אלא דחו את דברי ה' ואת תורתו והמשיכו בדרכם הרעה וחטאו לה'. בגלל זה, הם הביאו שובבות על עצמם (קרא גם: ‘השובבות שאנשים מביאים על עצמם‘).
דרכו של אלוהים אינה דרכו של הזקן
יוחנן, עזריה, והעם החליט ללכת למצרים וציפו שאלוהים יאשר את החלטתם. אבל הדרך שלהם לא הייתה דרכו של אלוהים. כי אלוהים אמר לעמו לחזור ליהודה ולסמוך על הגנתו.
אלוהים אינו מנהיג את עמו בדרכים קלות. אבל אלוהים מנהיג את עמו בדרכים קשות, לחשוף את האותנטיות של אמונתם.
דרך נסיבות קשות, אנשים לומדים לסמוך על אלוהים ועל דברו ולהישאר צייתנים לאלוהים ולדברו (קרא גם: ‘אסיר הנסיבות‘).
ניתן היה למנוע את כל הרוע והצער והחיים שאבדו אילו המנהיגים והעם היו מקשיבים לקול ה' ונכנסים לדרך הקשה שבה יצרו בנפשם תרחיש אסון שאינו מבוסס על אמת..
אילו היו בוטחים באלוהים ומסתמכים על דבריו והבנתו במקום על דבריהם והבנתם., ואם היו שומעים לעצתו, דברים היו מסתיימים אחרת
אפילו במצרים הראה אלוהים את רחמיו ואת טובתו ונתן לעמו את היכולת לחזור בתשובה. אבל במקום להשפיל את עצמם ולחזור בתשובה לאלוהים, העם פנה מאלוהים ופנה לאלילים והמשיך ללכת בדרכם..
דמות שגויה וציפייה מאלוהים
יש הרבה אנשים, שקוראים לעצמם נוצרים, אבל הם עדיין הבריאה הישנה ויצרו תמונה ו ציפייה מאלוהים זה לא מתכתב עם האל האמיתי של אברהם, יצחק, ויעקב, מי נתן לבנו את ישוע; דברו ורוח קודשו.
כיון שהם גשמיים ועושים כל מה שהם רוצים לעשות, הם בורים לגבי דרכי אלוהים ו מחשבותיו של אלוהים ואינו יודע את רצון האל.
הם משרתים אלוהים, שהם יצרו במוחם ובחושביהם, מדבר, ופועלים לפי רצונם (קרא גם: ‘ישוע מזויף מייצר נוצרים מזויפים‘).
בגלל זה רבים לא יקשיבו לקול אלוהים ויצייתו לדברי אלוהים, אך דוחים את דברי האל מחייהם ומהכנסייה ומחליפים את דברי האל במילים שלהם.
הם לא מחשיבים את דבריו כאמת, כי אחרת היו מקשיבים לדברי אלוהים ומצייתים לדברי אלוהים ועושים את דברי אלוהים בחייהם. אבל הם מחשיבים את דבריהם שלהם ואת דברי העולם כאמת וחיים לפי המילים הללו.
בגלל זה שהם מחשיבים את דבריהם ואת דברי העולם כאמת, הם מאשימים את אלוהים, לפי דבריהם ומעשיהם, של להיות שקרן. מכיוון שהם לא מאמינים לדבריו ועושים את דבריו, אלא דבר נגד דבריו ודחה את דבריו.
האם אלוהים הוא שקרן?
כשאלוהים אומר, שאנשיו צריכים לעשות דברים מסוימים והם לא עושים את זה, הם סוררים. כשאלוהים אומר, שמשהו לא בסדר ואנשים סותרים את דבריו בכך שהם אומרים לאנשים שזה לא בסדר וכשאלוהים אומר שזה משנה איך אתה חי ואנשים אומרים שזה לא משנה איך אתה חי, אלא שהם מתעבים את אלוהים ומאשימים אותו בעקיפין שהוא שקרן ולא דובר אמת.
הם פוגעים באלוהים בדבריהם ובהתנהגותם ומביאים על עצמם שובבות ורעות.
הם לא מקשיבים לאלוהים כשהוא מדבר דרך דברו. לכן מאמינים גשמיים רבים אינם קוראים יותר את התנ"ך. כיוון שהמילה מאשימה אותם והם לא רוצים להיות מואשמים ולהרגיש נידונים. הם רוצים לחיות כמו שהם רוצים לחיות, ללא כל גינוי, לחשוב שהם ניצלו מהגיהנום.
בשורת שקר
וכך נוצרה בשורת שקר, מה שמוטף בימינו בכנסיות רבות, העונים על צרכיו של המאמין הגשמי. בשורה, שבו אלוהים משרת את האדם במקום שהאדם משרת את אלוהים. בשורה של היפר-חסד ושגשוג, שבו אנשים יכולים לחיות כמו שהם רוצים לחיות ולעשות מה שהם רוצים לעשות בלי שום השלכות. כי ישוע אוהב אותך וכל עוד אתה מאמין בו הכל בסדר ואתה נושע מהגיהנום.
אבל כל עוד אנשים מורדים באלוהים ובדברו ולא נכנעים לו ולדברו, אבל הישארו גשמיים והמשיכו ללכת אחרי הבשר החי בחטא ועשו את הדברים האלה, שהם תועבה לאלוהים, אז אנשים לא ניצלים מהגיהנום.
הם עדיין כבולים בשלשלאות לגיהנום והחטא והמוות עדיין שולטים בחייהם. הם עדיין בני השטן במקום בני אלוהים.
טבעם של אנשים מגלה למי אנשים שייכים
אנשים עשויים לומר, שהם נולדים מחדש אבל חייהם מוכיחים אם זה נכון או לא. כי אם עדיין יש להם אותו טבע ועדיין הולכים אחרי הבשר עם אותם תאוות ותשוקות גשמיות כמו לפני חזרתם בתשובה, אז הם לא נולדים מחדש. שום דבר לא השתנה, חוץ מהעובדה שהם חושבים שהם ניצלו.
אבל כולנו יודעים את הכוח וההשפעה של המוח וכמה בקלות אנשים יכולים לתמרן את מוחם. כל עוד אנשים חושבים משהו מספיק זמן, בסופו של דבר, הם יאמינו בזה ויחשבו בזה כאמת (קרא גם: ‘קח סמכות על המחשבות שלך, לפני שהם לוקחים סמכות עליך‘)
כל עוד המאמינים לא קוראים ולומדים את המילה ולא קוראים לחדש את דעתם עם דבר אלוהים, הם נשארים בורים והשטן יכול להגיד להם מה שהוא רוצה ולהמשיך להאכיל אותם בכל מיני שקרים. כי יש להם חוסר ידיעת דבר אלוהים ואינם מבחינים בטוב וברע ולכן הם יאמינו בשקרים שלו ויחשבו בשקרים שלו כאמת.
בני אלוהים מול בני השטן
ילדים קטנים, אל תיתן לאדם לרמות אותך: העושה צדקה הוא צדיק, כמו שהוא צדיק. מי שחוטא הוא מהשטן; כי השטן חוטא מראשיתו. לשם כך התגלה בן האלוהים, למען ישמיד את מעשי השטן. כל מי שנולד מאלוהים אינו חוטא; כי זרעו נשאר בו: והוא לא יכול לחטוא, כי הוא נולד מאלוהים. בכך מתגלים בני אלוהים, וילדי השטן: כל מי שאינו עושה צדקה אינו מאלוהים, לא מי שאינו אוהב את אחיו (1 JN 3:7-10)
המילה היא האמת ואומרת, שהבנים עושים רצון האב. כיון שלבן יש אותו טבע כמו האב (JN 8:44, 1 ג'ו 3:7-10).
לבן אלוהים יש אותו טבע כמו אביו והוא לא אוהב את הדברים, שהם תועבה לאביו ואשר הוא שונא ומרע לו (קרא גם: ‘מה ישוע שונא?‘).
בן אלוהים מועבר מממלכת החושך למלכות אלוהים בישוע המשיח. לכן בן אלוהים כבר לא נשלט מהגיהנום אלא ממלכות האלוהים.
בן אלוהים אוהב את אביו ומקשיב לתיקוני אביו וייסוריו. כי הבן יודע שאביו אוהב אותו ורוצה בטובתו, מה שבנו עובר.
אנו רואים זאת בחייו של ישוע. ישוע הקשיב לאביו שחי לפי רצונו והלך בדרכו. לא היה רגע אחד שישוע מרד באביו ודחה את דבריו. לא, ישוע מסר את חייו אליו ובגלל הציות שלו לאביו, ישוע הגשים את תוכניתו של אלוהים עלי אדמות.
כשאנשים לא מקשיבים לקול אלוהים
אם מאמין לא מקשיב לקול אלוהים ועוזב את דברי אלוהים, חיי האדם הופכים לשממה ולמשכן של שדים (שדים).
אם הכנסייה לא תקשיב לקול אלוהים ותעזוב את דברי אלוהים, הכנסייה הופכת לשממה ולמשכן של שדים (שדים).
כאשר אומה לא מקשיבה לקול אלוהים ועוזבת את דברי אלוהים, האומה הופכת לשממה ולמגורים של שדים (שדים).
למרבה הצער, כל זה התרחש במהלך השנים האחרונות והאנשים, כנסיות, וגוים הפכו לשממה של תועבה, ומגורים של רוחות רעות.
התשובה לכאוס ולבעיות בחייהם של אנשים, כנסיות, ועמים
יש רק אחד לכל הכאוס הזה והבעיות בחייהם של אנשים, הכנסיות והעמים, שהאנשים גרמו בהשפעת רוחות דמוניות, וזה ישוע המשיח; המילה.
כשאנשים חוזרים לאלוהים, ולהצניע את עצמם, לחזור בתשובה ולהיוולד מחדש בישוע המשיח ולהגיש את חייהם לאלוהים ולחיות על פי רצונו בציות לדבריו, אלא שהשטן יברח והשממה תהפוך למקום פורה, איפה שיש שלום (שלום אלוהים) ושמחה. כי דבר אלוהים שולט בחיים, כְּנֵסִיָה, ואומה.
הקשיבו לקול אלוהים
התנ"ך; המילה היא קולו של אלוהים. אלה אשר אוהב את אלוהים בכל ליבם, דֵעָה, כּוֹחַ, ונפש, יאהב את דברו ולכן יבלה זמן במילה.
הם יקשיבו לקול אלוהים ויצייתו לקול אלוהים. לא יחשבו דבריו בשקרים ולא ידחו את דבריו, כמו יוהאן, עזריה, והאנשים הגשמיים, שהיה שייך לדור הבריאה הישנה. אבל הם יאמינו לדבריו, להיכנע לדבריו ולעשות את דבריו, וירשו חיי נצח.
