הבן שלי, אל תלך איתם בדרך; הימנע רגלך מדרכם: כי רגליהם רצות אל הרע, ולמהר לשפוך דם. ודאי לשווא נפרשת הרשת לעיני כל ציפור. והם שכבו ממתינים לדם שלהם; הם אורבים בחשאי לחייהם. כך גם דרכיו של כל מי שחמד רווח; המבטל את חיי בעליו (פתגמים 1:15-19)
האב מזהיר את בנו, לא ללכת בדרכם של החוטאים; אלה שאינם מכירים את אלוהים ואינם רוצים לציית לו. הוא מורה לו, למנוע את רגלו מדרכם, ואל תלך איתם. כי רגליהם תמיד ירוצו אל הרע, ולמהר לשפוך דם.
חוטאים הולכים בדרך העוולה, ומעשיהם לא תמיד ראויים, אלא רשע. הם תאבי רווח, ויעשו כל שביכולתם כדי להשיג את מה שהם רוצים. אפילו לא אכפת להם לפגוע במישהו אחר ולשפוך דם, מתי שהם צריכים. הכל מותר להם, וכל סוג של ערך מוסרי נסחף. אבל לפי מעשיהם, הם חופרים לעצמם בור. כי מעשיהם הרעים, בסופו של דבר ייקח להם את החיים.
אבל הצדיקים ימנעו את רגלם מדרך העוולה. הם ילכו בדרך הצדק וילכו שְׁלֵמוּת. גם אם נתיב הצדק הזה אומר פחות רווח. הצדיקים לא יתפתו לכסף ולא יונהגו על ידי בצע רווח. אבל הצדיק יונהג על ידי הרוח וילך אחרי הרוח בדרך ה'.
'היה מלח הארץ’
