מה עם חסד ומעשים?

מה עם חסד ומעשים? האם אתה נושע בחסד או שאתה נושע על ידי מעשים? האם אתה חי תחת חסד או שאתה חי תחת החוק? האם הכל חסד ויצירות אינן רלוונטיות יותר או שהעבודות חשובות? מה אומר התנ"ך על חסד ומעשים?

מאיפה הגיע החוק?

חוק ה' מושלם, ממיר את הנשמה: עדות ה' בטוחה, לעשות חכם לפשוט. חוקי ה' צודקים, משמח את הלב: מצוות ה' טהורה, להאיר את העיניים (תהילים 19:7-8)

חשוב לבדוק מהיכן נובע החוק ולמי נועד החוק. החוק נובע מטבעו של אלוהים ומרצונו. במתן התורה למשה, אלוהים גילה את טבעו ואת רצונו לעמו הגשמי, ישראל. לכן, החלק המוסרי של החוק, שדרכו מתגלה החטא, מייצג את רצון האל.

עמו של אלוהים חי עבור 430 שנים במצרים הפגאנית והיו רגילים לתרבות ולדת המצרית (אקסודוס 12:40).

לאחר שאלוהים גאל את עמו מכוח פרעה ומעבדותם במצרים והוביל את עמו לארץ המובטחת., עם אלוהים היה צריך להיטהר ולהתחדש במוחם, כדי שלא יחשבו כמו הגויים, שלא הכיר ועבד את אלוהים אלא הכיר ושרת אלוהים אחרים, אלא שהם יחיו כילדים של אלוהים ויכירו באלוהים כאלוהים שלהם ובורא השמים והארץ וכל מה שיש בפנים וישרתו אותו וילכו בצייתנות ברצונו..

עם אלוהים יחזיק ארץ, היכן חיו גויים. אלוהים לא רצה שאנשיו יתערבו בתרבויות הגויים, דתות, עבודת אלילים, טקסים, ומנהגים, אלא היו נפרדים משאר העמים הגויים ומקיימים את מצוות ה' ומצוות ה' ויחיו בקדושה.

אלוהים פרסם את רצונו על ידי מתן מצוותיו, לפיו אנשי אלוהים יכולים לחדש את דרך החשיבה שלהם, כדי שדעתם תהיה מתאימה לרצון ה' וידעו את מחשבותיו וילכו בדרכיו (קרא גם: ‘האם מחשבות אלוהים הן מחשבותינו?‘ ו ‘האם דרכו של אלוהים היא דרכך?‘).

וכך העם של אלוהים נושע בחסד ויישאר נושע על ידי קיום המצוות, שייצג את רצון האל.

למי נועד החוק?

החוק, שאלוהים נתן ומקורו מטבעו ומרצונו, נועד לעמו הגשמי, ישראל, שנולדו מזרע יעקב (ישראל).

ישראל היה עם גשמי, מי שייך, בדיוק כמו שאר העמים, לדור האדם שנפל; הזקן, שהוא נשמה ורק יכול לחיות אחרי הבשר.

לכן, החוק התייחס לאדם שנפל, אשר הונח מתחת לשטן ומלאכיו וחי בשלטון השטן, חטא, ומוות, בגלל הנפילה (אי ציות לדברי אלוהים וציות לדברי השטן).

כל המצוות, הכללים, חגים, טקסים, חוקי מזון, וחוקי קורבנות נועדו לאדם הגשמי, שהיה לכוד בבשר ורוחו מתה והיה צריך לשמור עליו, כדי שבאמצעות ציות לדברי אלוהים ועל ידי קיום מצוותיו ומצוותיו יוכל אלוהים לקיים יחסים עם עמו הגשמי.

עם זאת, הלידה הטבעית של עם אלוהים לא העניקה להם מעמד מיוחס ביחס אליו (נִצחִי) ישועה ולא פטר אותם אם החליטו ללכת בדרכם ולהפר את החוק ולהיות סוררים לדברי אלוהים, הכתובים בחוק האל ומייצגים את רצונו (קרא גם: ‘סוד החוק‘).

הפרת החוק והעונש

אנשים רבים, שהשתייכו לעמו של אלוהים מלידה טבעית נענשו ונידונו למוות בגלל הפרת החוק; אי-ציותם לאלוהים ולדברו.

אלוהים הכיר את הזקן ואת חולשת הבשר ומאחר שהאדם לא היה רוחני אלא חי בכוח החטא והמוות, אלוהים היה צריך להתמודד בהתאם למצבו של האדם שנפל ולבצע עונשים על מנת למנוע משאר האנשים הגשמיים של אלוהים להיות מושפעים ו/או מושפעים מהרע; חטא (אי-ציות לאלוהים) ולתרגל את אותו הרע.

בחסדי אלוהים, דרך לידה טבעית, בני עמו של אלוהים ניצלו והיו שייכים לו ובשל פחדם ואהבתם לאלוהים, דבר שהתבטא בשמירת החוק, אנשי אלוהים נשארו ניצולים וחיו על הר הברכה.

שום בשר אינו יכול להיות מוצדק על ידי מעשי החוק

עכשיו אנחנו יודעים שכל מה שהחוק אומר, זה אומר לבעלי התורה: שייעצר כל פה, וכל העולם עלול להיות אשם לפני ה'. לפיכך במעשי התורה לא יצדיק בשר בעיניו: כי על פי התורה הכרת החטא. אולם כעת מתבטאת צדקתו של אלוהים ללא החוק, להיות עד לחוק ולנביאים; אפילו צדקתו של אלוהים שהיא באמונתו של ישוע המשיח לכולם ועל כולם המאמינים: כי אין הבדל: לכולם חטאו, ובוא קצר מתפארת האל; להיות מוצדק בחופשיות בחסדו באמצעות הגאולה שנמצאת במשיח ישוע: שאותו אלוהים קבע כניעוד באמצעות אמונה בדם שלו, להכריז על צדקתו להשגת חטאים שהם בעבר, באמצעות סבלנות האל; להכריז, אני אומר, בשלב זה צדקתו: שהוא יכול להיות פשוט, והצדק שלו שמאמין בישוע (הרומאים 3:19-26)

אנחנו יהודים מטבענו, ולא חוטאי הגויים, לדעת שאדם אינו מוצדק ממעשי החוק, אלא על ידי אמונתו של ישוע המשיח, אפילו אנחנו האמנו בישוע המשיח, כדי שנוכל להצדיק באמונת המשיח, ולא מעבודות הדין: כי במעשי התורה לא יוצדק בשר. אבל אם, בזמן שאנו מבקשים להיות מוצדקים על ידי המשיח, גם אנו עצמנו נמצאו חוטאים, הוא אפוא המשיח שר החטא? חלילה. כי אם אבנה מחדש את הדברים אשר השמדתי, אני עושה את עצמי עבריין. כי אני דרך החוק מתתי לחוק, כדי שאוכל לחיות לאלוהים. אני נצלב עם המשיח: בכל זאת אני חי; עדיין לא אני, אבל המשיח חי בי: ואת החיים שאני חי עכשיו בבשר אני חי באמונת בן האלוהים, שאהב אותי, ומסר את עצמו בשבילי. אני לא מתסכל את חסד ה': כי אם צדקה באה על ידי התורה, אז המשיח מת לשווא (הגלטים 2:15-21)

הציות לחוק ועבודות החוק לא יכלו לשנות דבר בעניין (רוּחָנִי) מצבו ותפקידו של האדם שנפל. רוח האדם נשארה מתה, למרות שמירת החוק ופועלו של החוק.

למרות שמירת החוק, האדם הגשמי נשאר לחיות בשעבוד השטן, חטא, ומוות, דרך הבשר.

הקורבנות ודם החיות לא יכלו לשנות דבר בעניין. דם של בעלי חיים יכול היה לעשות רק כפרה זמנית על החטאים והעוונות של האדם שנפל.

כל עוד הבשר, שבהם שולטים החטא והמוות, היה קיים, העם יהיה מחויב לחוק.

בואה של ההבטחה, אלוהים

כי ירדתי מן השמים, לא לעשות את רצוני, אלא רצונו של מי ששלח אותי. וזהו רצון האב אשר שלח אותי, שמכל אשר נתן לי לא אאבד דבר, אבל צריך להעלות אותו שוב ביום האחרון. וזהו רצונו של מי ששלח אותי, שכל הרואה את הבן, ומאמין בו, אולי יהיו חיי נצח: ואקים אותו ביום האחרון (ג'ון 6:38-40)

אבל אלוהים שלח את בנו ארצה כדי לשנות את מצבו של האדם שנפל. על ידי בוא הבטחתו של אלוהים; ביאת המשיח, עמו של אלוהים ייגאלו מהסמכות הרוחנית של השטן ומהחטא והמוות, ששולט בבשר.

אלוהים יגאל את עמו מממלכת החושך ויעביר אותם לממלכתו וישקם את מצב האדם שנפל ואת היחסים בין אלוהים לאדם, שנשבר דרך החטא (אי-ציות לאלוהים).

וכך ישוע המשיח, המילה החיה, ובן האלוהים בא לארץ ותפס את מקומו של האדם שנפל ונשא את החטאים ואת העונש על החטא, שהוא מוות, על עצמו ופייס את האדם בחזרה לאלוהים בדמו.

ישוע הוקרב ככבש ונשא את החטאים והעוונות של האדם שנפל, אשר הניח עליו האב, ומת על הצלב.

ישוע נעשה חטא ובגלל זה, ישוע נכנס להאדס. עם זאת, כוחו של אלוהים היה חזק יותר מהמוות, וכך לאחר שלושה ימים, ישוע קם בתור ויקטור מהמתים עם מפתחות הגיהנום והמוות.

ישוע הפך לדרך לישועה ולפיוס עם האב, קודם כל לעם הגשמי של אלוהים.

בואה של ההבטחה, רוח הקודש

ואני אתן להם לב אחד, ואני אשים רוח חדשה בתוככם; ואוציא את לב האבנים מבשרם, ויתן להם לב בשר: למען ילכו בחוקותי, ולשמור את תקנותי, ולעשות אותם: והם יהיו עמי, ואני אהיה אלוהיהם. אֲבָל אֲשֶׁר לִבָּם הוֹלֵךְ אַחֲרֵי לֵב תּוֹעְבֵיהֶם וְתוֹעְבוֹתָם, אחזיר את דרכם על ראשם, אָמַר יְהוָה אֱלֹהִים (יחזקאל 11:19-21).

אם אתה אוהב אותי, שמור את מצוותיי. ואני אתפלל לאבא, ויתן לך מנחם אחר, למען ישאר איתך לעד; אפילו רוח האמת; שהעולם לא יכול לקבל, כי זה לא רואה אותו, גם לא מכיר אותו: אבל אתם מכירים אותו; כי הוא שוכן איתך, ויהיו בך (ג'ון 14:15-17)

להודות לאב, אשר הת' גרם לנו להיפגש כדי להיות שותפים לירושת הקדושים באור: מי הושיע אותנו מכוח החושך, והת' תרגם אותנו למלכות בנו היקר: שבו יש לנו גאולה באמצעות דמו, אפילו סליחת חטאים (קולוסים 1:13)

כי ביום חג השבועות, כאשר המנחם השני, רוח הקודש נשלחה על ידי האב, בשל עבודתו המוגמרת של ישוע המשיח, תלמידיו של ישוע המשיח קיבלו את רוח הקודש, ורוחותיהם קמו מן המתים והם נגאלו מכוח השטן והועברו ממלכות החושך אל מלכות האלוהים., שבו ישוע המשיח הוא מלך וממלכה.

באותו רגע, הם לא היו שייכים רק דרך לידתם הטבעית לאלוהים, אלא דרך הלידה הרוחנית החדשה, הם השלימו עם אלוהים והיו שייכים לו והפכו לבריאה החדשה; בני אלוהים (זכרים ונקבות).

הם נולדו תחת החוק, אלא על ידי אמונה והתחדשות במשיח, הם נגאלו מחוק החטא והמוות והקללה.

רצון אלוהים כתוב בלבו של האדם החדש

לְהַבִּיט, הימים באים, סאית ה', כאשר אכרות ברית חדשה עם בית ישראל ועם בית יהודה: לא על פי הברית שכרתי עם אבותיהם ביום אשר לקחתי אותם ביד להוצאתם מארץ מצרים; כי לא המשיכו בבריתי, ואני לא התייחסתי אליהם, סאית ה'. כי זאת הברית אשר אכרות עם בית ישראל אחרי הימים ההם, סאית ה'; אני אשים את החוקים שלי בדעתם, וכתבו אותם בליבם: ואני אהיה להם אלוהים, ויהיו לי לעם: ולא ילמדו איש את רעהו, וכל איש אחיו, פִּתגָם, דע את ה': כי כולם יכירו אותי, מהמעט לגדול ביותר. כי אהיה רחום על עוונם, ואת חטאיהם ואת עוונותיהם לא אזכור עוד. בכך הוא סאית, ברית חדשה, הוא עשה את הזקן הראשון. עכשיו מה שנרקב ושעווה ישן מוכן להיעלם (עברים 8:8-13)

הם כבר לא היו היצירה הישנה, שהיה שייך לעולם; ממלכת החושך, והיו מכוונים ומובלים על ידי הטבע החוטא, אשר מצוי בבשר, ותאוותיה ורצונותיה.

הם לא היו צריכים יותר את התורה הכתובה של משה רבנו, כדי ללכת ברצון האל והם לא היו צריכים לקיים את חוקי ההקרבה ואת כל טקסי החוק כדי לחיות בצדק ולכפר על חטאי הבשר ועוונותיו.

כי דרך התחדשות במשיח, הם צלבו את בשרם, שבאמצעותו נגאלו מדין החטא והמוות, אשר נועד עבורו (הבשר של) האדם הגשמי.

דרך גאולת הבשר ותחיית הרוח מהמתים, הם הפכו לבני אלוהים, שהיו רוחניים וקיבלו את טבעו של אלוהים.

בגלל השהות של רוח הקודש בהם, הם לא היו צריכים יותר את חוקי אלוהים הכתובים, ללכת ברצונו, כי אלוהים שם את חוקיו במוחם וכתב אותם בלבם.

בגלל פחדם ואהבתם לאלוהים, הם ילכו אחרי הרוח ויעשו את רצון אלוהים עלי אדמות, בדיוק כמו ישו, שהלך אחרי הרוח ומילא את תורת ה'.

חסד אלוהים הגיע לעם הגשמי של אלוהים; ילדי ישראל

כִּי כָּל אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הֵם תחת הקללה: כי זה כתוב, ארור כל אשר לא ממשיך בכל מה שכתוב בספר התורה לעשות אותם. אבל שאין אדם מוצדק על ידי התורה בעיני אלוהים, זה ברור: עֲבוּר, הצדיק יחיה באמונה. והחוק אינו באמונה: אבל, האיש העושה אותם יחיה בהם (הגלטים 3:10-12)

האלה, שהיה שייך לעם הגשמי של אלוהים וחזר בתשובה באמונה בישוע המשיח ונולד מחדש, ניצלו ונגאלו מכוח השטן, דרך מות הבשר, ודרך תחיית הרוח מן המתים, בכוחה של רוח הקודש, הפכו לבני אלוהים ונכנסו למלכות אלוהים.

הם לא קיבלו את ישועתם ואת עמדתם החדשה כבני אלוהים במשיח על ידי מעשיהם שלהם, על ידי עשיית עבודות החוק, אבל הם קיבלו את ישועתם באמונתם בישוע המשיח; בן האלוהים, ועבודת הגאולה שלו ודמו.

חסד אלוהים הגיע אל הגויים

מסיבה זו אני פול, האסיר של ישוע המשיח עבורכם הגויים, אם שמעתם על גזירת חסד אלוהים אשר ניתן לי אליכם: איך שבאמצעות התגלות הוא הודיע לי את התעלומה; (כפי שכתבתי לעיל בכמה מילים, שֶׁבּוֹ, כשאתה קורא, אתה יכול להבין את הידע שלי בתעלומת המשיח) אשר בעידנים אחרים לא נודע לבני אדם, כפי שהוא מתגלה כעת לשליחיו ולנביאיו הקדושים על ידי הרוח; שהגויים יהיו עמיתים יורשים, ושל אותו גוף, ושותפים להבטחתו במשיח על ידי הבשורה: על זה נתנתי לשר, על פי מתנת חסד אלוהים שניתנה לי בהפעלת כוחו (אפסים 3:1-7)

חסד וישועת אלוהים וצלילת התורה, שפועל על בשרו, הגיע ראשון עבור עמו הגשמי. עם זאת, דרך דחייתם ונפילתם, הישועה הגיעה לגויים, לפיה ניתנה לגויים ההזדמנות, בדיוק כמו עם ישראל, להיוושע ולהתפייס עם אלוהים על ידי אמונה בישוע המשיח והתחדשות בו ולהיות בן אלוהים (זכר ונקבה (הרומאים 11:11, 15)).

נושע בחסדי אלוהים

אֲנִי אל תסכל את חסד אלוהים: כי אם צדקה באה על ידי התורה, אז המשיח מת לשווא (הגלטים 2:21)

מעשי האדם וציות לתורת משה; חוק החטא והמוות ושמירת כל המצוות, טקסים, חגים, חוקי מזון, וחוקי קורבנות אינם יכולים להציל את האדם ולגאול את האדם ממצבו הנופל ואינם יכולים להחיות את רוח האדם. הדרך היחידה לישועה ולהיגאל מהטבע החוטא, אשר נמצא בבשר הוא על ידי מיתה לבשר (קרא גם: התהליך הכואב המכונה גסיסה ו בעקבות ישוע יעלה לך הכל).

לכן, אדם יכול רק להינצל, נפדה, ומוצדק על ידי ישוע המשיח ודמו.

רק על ידי אמונה בישוע המשיח והכרה בעבודתו והתחדשותו בו, אדם יכול להינצל ולהיגאל מכוח השטן, דרך מות הבשר, ודרך תחיית הרוח מן המתים, בכוחה של רוח הקודש, יועבר מממלכת החושך אל מלכות אלוהים וייעשה קדוש וצדיק בדמו.

אינך יכול לקבל את רוח הקודש על ידי מעשיך, אתה יכול לקבל את רוח הקודש רק על ידי אמונה בישוע המשיח (הגלטים 3:2)

כאשר אדם נולד מחדש ונעשה חיים והופך לבריאה חדשה, בעל טבעו של אלוהים ובו שוכנת רוח הקודש, רצון אלוהים כתוב בלבו של האדם החדש. לכן ילך האדם החדש לפי רצון ה' ויחיה ברצונו ויעשה צדקות, לפי חוק הרוח.

בהליכה באמונה אחרי הרוח, האדם החדש ימלא את החוק, בדיוק כמו ישו, שלא הלך אחרי הבשר אלא הלך באמונה אחרי הרוח ומילא את תורת ה'.

ישוע לא בא להרוס את החוק אלא כדי לְמַלֵא החוק

תן לאור שלך כל כך לזרוח לפני גברים, שהם עשויים לראות את העבודות הטובות שלך, ולהאדיר את אביך שנמצא בשמיים. אל תחשוב שבאתי להרוס את החוק, או הנביאים: אני לא בא להרוס, אלא להגשים. כי באמת אני אומר לכם, עד שהשמים והארץ יעברו, כתב אחד או כיתוב אחד לא יעברו מן החוק בשום אופן, עד שהכל יתגשם (מתיו 5:16-18)

ישוע המשיח לא בא להרוס את החוק אלא להגשים את החוק. ישוע הראה זאת על ידי הפחד והאהבה שהיו לו לאביו, הוא היה מסוגל לקיים את כל מצוות האב ולעשות את צדקתו.

לכן אין עכשיו שום גינוי כלפיהם שהם במשיח ישוע, שלא הולכים אחרי הבשר, אבל אחרי הרוח. כי תורת רוח החיים במשיח ישוע הת' שחררה אותי מתורת החטא והמוות. על מה שהחוק לא יכול היה לעשות, בכך שהוא היה חלש דרך הבשר, אלוהים שולח את בנו בדמות בשר חוטא, ועל חטא, חטא נידון בבשר: שצדקת התורה תתגשם בנו, שלא הולכים אחרי הבשר, אבל אחרי הרוח (הרומאים 8:1-4)

היצירה הישנה, מי הולך אחרי הבשר, הוא אנוכי ומובל על ידי חושיו, רגשות, רגשות, ויהיה ולא יוכל למלא את החלק המוסרי של החוק. אבל היצירה החדשה, שצלב את הבשר ונעשה רוחני והולך אחרי הרוח, ימלא את החלק המוסרי של החוק, בדיוק כמו ישו (קרא גם: האם האדם מסוגל למלא את החוק?’)

העבודות העידו על ישוע המשיח

אבל יש לי עדות גדולה מזו של ג'ון: על המעשים אשר נתן לי האב לסיים, אותן עבודות שאני עושה, להעיד עליי, שהאב שלח אותי. והאב עצמו, אשר שלח אותי, העיד עלי. אף אחד מהם לא שמעת את קולו בכל עת, ולא ראה את צורתו (ג'ון 5:36-37)

אני חייב לעבוד את מעשיו של מי ששלח אותי, בזמן שזה יום: בא הלילה, כשאף אדם לא יכול לעבוד (ג'ון 9:4)

יאסוס ענה להם, אמרתי לך, ולא האמנתם: העבודות שאני עושה בשם אבי, הם מעידים עליי. אבל אתם מאמינים שלא, כי אינכם מהכבשים שלי, כמו שאמרתי לך (ג'ון 10:25-26)

אם לא אעשה את מעשיו של אבי, לא תאמין לי. אבל אם כן, למרות שאתה לא מאמין לי, להאמין ליצירות: כדי שתוכל לדעת, ולהאמין, שהאב בי, ואני בו (ג'ון 10:37-38)

ישוע עשה את רצון האב ומעשיו העידו, שישוע היה (והוא) בן האלוהים וכי האב שלח אותו ארצה.

ממש כמו יצירות של רבים (דָתִי) מנהיגים העידו שהם בנים של השטן ושעשו את רצונו של אביהם השטן (ג'ון 8:44)

וכך כל אחד יעשה את עבודתו של מי שאליו הוא שייך. בגלל זה, היצירות מעידות על אדם שאליו הוא שייך (קרא גם: ‘רצון האל לעומת רצון השטן‘ ו ‘העבד של מי אתה?‘)

העבודות מעידות אם אתה בן אלוהים

כל מי שמאמין שישוע הוא המשיח נולד מאלוהים: וכל האוהב את הוליד אוהב גם את הנולד ממנו. לפי זה אנו יודעים שאנחנו אוהבים את ילדי האל, כשאנחנו אוהבים את אלוהים, ולשמור את מצוותיו. כי זו אהבת האל, שנשמור על מצוותיו: והמצוות שלו אינן חמורות. כי כל אשר נולד מאלוהים מתגבר על העולם: וזהו הניצחון שמנצח את העולם, אפילו האמונה שלנו (1 ג'ון 5:1-4)

לא להתפעל מזה: כי השעה באה, שבו ישמעו כל אשר בקברים את קולו, וייצא; אלה שעשו טוב, לתחיית החיים; וַאֲשֶׁר עָשׂוּ רָעָה, לתחיית הארור (ג'ון 5:28-29)

בחסד, אתה נושע ועל ידי אמונה והתחדשות, נכנסת למלכות אלוהים והפכת לבן אלוהים.

עכשיו, כשהפכת לבן אלוהים וכבר אינך בן השטן, תחיה כבן אלוהים בחסד אחרי הרוח ולא כבן שטן אחרי הבשר בחטאים ובעוונות. כי דרך התחדשות מת בשרו במשיח.

כי החטא לא יהיה שליטה עליך: כי אינכם אינם תחת החוק, אבל תחת גרייס (הרומאים 6:14)

הם טוענים שהם מכירים את אלוהים; אבל במעשים מתכחשים לו, להיות מתועב, וסורר, ולכל מלאכה טובה נידחת. (טיטוס 1:16)

כל אחד יכול לומר שהוא או היא נולדו מחדש ומכירים את אלוהים, אבל בן אלוהים לא הולך אחרי הבשר, אבל אחרי הרוח, ולפיכך בן אלוהים לא יתמרד, להסתבך עם עבודת אלילים, וכישוף, לִנְאוֹף (גירושין), זְנוּת, טומאה מינית, ולא ישקר, לַחמוֹד, להיות חמד לכסף, לְהוֹנוֹת, לִגנוֹב, הרג, וכו.

המילה אומרת, שהרשעים, שעושים את העבודות הגשמיות הללו, הנובעים מהבשר, אינם שייכים לאלוהים ולא יירשו את מלכות האלוהים (אה. 1 קורינתים 6:10-11, הגלטים 5:19-21, 1 ג'ון 5:18)

בסופו של דבר, כל אחד יישפט על פי מעשיו על פי המילה. זה אומר שהעבודות שאתה עושה יקבעו את ישועתך (אה. ג'ון 12:48, 2 קורינתים 11:15, הִתגַלוּת 20:12-13; 22:12).

היחס בין חסד למעשים הוא, שבחסד אתה נושע ובמעשיך אתה נשאר נושע

היחס בין חסד למעשים הוא, כי בחסדי ה', אתה נושע ואתה כבר לא חי, דרך הבשר, תחת החוק אבל תחת החסד. עם זאת, העבודות שאתה עושה מהמשוחזר שלך (נרפא) מצב כאדם החדש והטבע החדש שלך, להוכיח אם אתה נולד מאלוהים ושייך לו ולהיישמר או לא. כי לא כולם, מי שניצל שומר את ישועתם (פיליפים 2:12-13, עברים 3:6-19).

כי חסד אלוהים המביא ישועה נגלה לכל בני האדם, מלמד אותנו את זה, הכחשת רשעות ותאוות עולם, אנחנו צריכים לחיות בצורה מפוכחת, בצדק, ואלוהי, בעולם הנוכחי הזה; מחפש את התקווה המבורכת הזו, וההופעה המפוארת של האל הגדול ומושיענו ישוע המשיח; שמסר את עצמו בשבילנו, למען יגאל אותנו מכל עוון, ויטהר לעצמו עם משונה, קנאי במעשים טובים (טיטוס 2:11-13)

‘תהיה מלח הארץ’

פוסט קודם הפוסט הבא