הנוצרים צריכים לדעת ולהבין שאלוהים נתן את דברו מאהבה. כי נוצרים רבים אינם מחשיבים את המילים והמצוות של אלוהים כאהבה, אלא כמשא כבד, חוקיות ושעבוד. ואילו דברי ה' מביאים את ההיפך ובמקום מוות מביאים חיים. אבל בגלל שאנשים רבים לא נולדים מחדש ולא רוחניים ולכן הם עדיין אנשים גשמיים, אשר מסונוורים מאלוהי העולם הזה והשקרים שבהם הם חיים, הם אינם מסוגלים להבחין בדברי התחום הרוחני.
אלוהים נתן את דברו מאהבה לאדם
ויקח ה' אלהים את האיש, והכניסו אותו לגן עדן ללבושו ולשמור אותו. וַיִּצְוָה יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, פִּתגָם, מכל עץ הגן אתה רשאי לאכול בחופשיות: אלא מעץ הדעת טוב ורע, לא תאכל ממנו: כִּי בְּיוֹם אֲכַלְךָ מִמֶּנּוּ, תָּמוּת (בראשית 2:15-17)
אלוהים נתן את דברו לאדם; אָדָם, שנברא בשלמות על פי צלם אלוהים, ואמר, שהאדם יוכל לאכול מכל העצים בגן עדן, חוץ מעץ הדעת טוב ורע.
האדם נשמע למצוות האל, הבורא שלו, עד שבא השטן בתחפושת של נחש וניגש לאדם ופיתה את האדם בדבריו המטעים.
במקום להאמין ולציית לאלוהים ולדבריו, האדם בחר להאמין ולציית לדברי השטן.
ואנחנו רואים את התוצאה של האמונה בדברי השטן ומה קורה כאשר אתה שם את מבטחנו בשטן, היצירה. כי אמונה בדברי השטן גורמת להיפרדות מאלוהים וגורמת למוות והרס
באמצעות ציות לדברי השטן, האדם נכנע לשטן ונפל מעמדתו ורוחו של האדם מתה. השטן תפס את מקומו של האדם והפך לשליט העולם ולאביו ולשליטו של האדם שנפל. האדם שנפל הפך לבן השטן, כי כולם, למי יש את השטן כאבא, מאמין בדברי השטן ועושה מה שהוא אומר. (קרא גם: ‘מצוות ה' ומצוות השטן‘)
אלוהים נתן את החוק שלו מאהבה לעמו
מה נגיד אז? האם החוק חטא? חלילה. לָאו, לא הכרתי חטא, אלא לפי החוק: כי לא ידעתי תאוות, אלא שהחוק אמר, לא תחמוד. אבל חטא, לוקח הזדמנות לפי הציווי, חולל בי כל מיני התרגשות. כי בלי החוק החטא מת. כי חייתי פעם בלי החוק: אלא כשבאה המצווה, החטא התחדש, ואני מתתי. והמצווה, אשר הוסמכה לחיים, גיליתי שאני עד מוות. על חטא, לוקח הזדמנות לפי הציווי, הונה אותי, ועל ידי זה הרג אותי. לכן התורה קדושה, ומצוות הקודש, ופשוט, וטוב (הרומאים 7:7-12)
אלוהים רצה את הטוב ביותר עבור עמו ולהגן על עמו ולא רצה שמשהו רע יקרה לעמו. לכן אלוהים נתן את תורתו מאהבה, למרות שלא כולם ראו במתן חוק מעשה של אהבה, אלא כחובה וכעבודה.
בגלל זה, רבים מבני ישראל מרדו בחוק וסירבו להיכנע לאלוהים, על ידי ציות לדבריו ומצוותיו, והם עשו מה שרצו לעשות וחשבו מה נכון.
אבל המרד והאי-ציות שלהם לאלוהים ולדברו לא יצרו חופש, שלום, והחיים, כפי שציפו, אלא שעבוד, תְסִיסָה, עֲנִישָׁה, ומוות.
עם אלוהים אפילו עמד נגד נביאי אלוהים, אשר נתמנו על ידי אלוהים ודיברו את דבריו. מאז דברי אלוהים, אשר נאמרו בפי הנביאים, לא היו לפי הציפייה והרצון של האדם, לפיו עם אלוהים מרדו וסירבו לציית לדברי הנביאים. הם לא החשיבו את דברי הנביאים כאהבת אלוהים ושדבריו יביאו שלום וחיים. לכן, נביאים רבים הושתקו, על ידי לקיחת הנביאים בשבי וסגירתם בכלא, ואפילו על ידי הריגת הנביאים
אלוהים נתן את דברו מאהבה
דבר אלוהים לא השתנה ועדיין מייצר חיים ושלווה, לאלה המאמינים בישוע המשיח, המילה החיה, שנשלח על ידי אלוהים מאהבה לארץ הזאת כדי להציל את האנושות מהשמדה. אלוהים נתן את דברו מתוך אהבה ואלה שמאמינים במילה ומצייתים למילה ועושים מה שהדבר אומר, הם יחיו בחופש אמיתי ויחוו את שלום אלוהים בחייהם.
מצוות ה', שהן גם מצוותיו של ישוע, אינם נטל כבד עבור אלה, שנולדו מחדש במשיח והפכו לבריאה חדשה.
מצוות ה' הן נטל כבד על הזקן, שהוא גשמי והולך אחרי הבשר, כי הטבע החוטא שולט בבשר.
זה בדיוק כמו ילדים, שהם בורים ואין להם שום תובנה ולכן אינם מבינים ומבינים את חוקי הוריהם, אבל רואים את הכללים שלהם כעונש ושעבוד. בעוד ההורים אוהבים את ילדיהם ורוצים להגן ולשמור על ילדיהם מפני הרוע. הם לא רוצים שיקרה משהו רע לילדים שלהם. רק כאשר ילד באמת התבגר והפך למבוגר, הילד יבין את הוריו ויראה שהכללים נבעו מאהבה וניתנו מאהבה ושהכללים לא היו מרושעים ולא נועדו כעונש ולא הובילו לשעבוד, אבל הגן על הילד ושמר על הילד מהרע.
זה אותו דבר עם אלוהים. כל עוד הזקן הגשמי שולט והמאמין נשאר ילד, הילד יחשוב על דבריו ומצוותיו של אלוהים ואת המילים והמילים והמצוות של ישוע כנטל כבד, עונש, חוקיות, ושעבוד, במקום לדעת שאלוהים נתן את דברו מתוך אהבה כדי להגן על האדם ולשמור על האדם מרע והרס ומוות, במילים אחרות, להציל את האנושות ולשמור עליהן.
אלה שאוהבים את ישוע; המילה תשמור על דבריו ותלך באהבה
ענה ישוע ואמר לו, אם גבר אוהב אותי, הוא ישמור את דברי: ואבי יאהב אותו, ואנו נבוא אליו, ותשכן עמו. מי שלא אוהב אותי לא שומר את דברי: והדבר אשר אתם שומעים אינו שלי, אלא של האב ששלח אותי (ג'ון 14:23-24)
האלה, שנולדו מחדש במשיח והניחו את בשרם, ואהבת את האב ושייך לו, ישמע לדבריו ויעשה את מצוותיו ויחיה לפי רצון ה'.
הם מאמינים בישוע המשיח; המילה ואהבת אותו ואת אלוהים האב, ומכירים את האב דרך המילה ומכירים את אהבתו. לכן הם יודעים, שאלוהים חושב על הטוב ביותר עבור האדם ושדבריו ומצוותיו הם רוח ובעלי חיים ומצילים אנשים ושומרים עליהם והובלתם לחיי נצח.
הם מאמינים בדברי אלוהים ומיישמים את דבריו והולכים בדבר, לפיה בהליכתם וציותם לדברי ה', הם מראים לאלוהים את אהבתם והולכים באהבה.
המילה מביאה חיים
ואם ישמע איש את דברי, ולא להאמין, אני שופט אותו לא: כי לא באתי לשפוט את העולם, אלא להציל את העולם. מי שדוחה אותי, ואינו מקבל את דברי, יש אחד השופט אותו: המילה שאמרתי, ההוא ישפוט אותו באחרית היום. כי לא דיברתי על עצמי; אלא האב אשר שלח אותי, הוא נתן לי מצוה, מה אני צריך להגיד, ומה עלי לדבר. ואני יודע שמצותו היא חיי עולם: כל מה שאני מדבר לכן, כמו שאמר אלי האב, אז אני מדבר (ג'ון 12:47-50)
המילה שופטת את הבשר ומגנה את מעשי הבשר, אבל המילה מביאה חיים באדם החדש, שהפך לרוחני.
השטן רוצה להשאיר את כולם בורים ולהטעות אותם בשקרים שלו ולגרום לאנשים להאמין שדבר אלוהים הוא נטל כבד והוא מיושן וחוקי, ומוביל לשעבוד ומונע מאנשים לחיות בחופש.
אבל דבר אלוהים אינו נטל כבד ומביא ישועה וחירות אמיתית במקום שעבוד ונותן חיים במקום מוות ומוביל לחיי נצח.
בניגוד לדברי השטן שאכן מובילים לשעבוד, הֶרֶס, ומוות.
'היה מלח הארץ’
