בקרב בין ישראל לפלשתים, אנו רואים את מנטליות הלוחמה של יונתן ושל נושא השריון שלו. יונתן היה אדם אמיץ בגלל אמונתו באלוהים. הוא ידע שהוא יכול לעשות הכל, כי ידע שאלוהים איתו. לכן יונתן לא פחד מאויבו, הפלשתים. וכשהגיעה ההזדמנות, יונתן יצא לשדה הקרב עם נושא השריון שלו והשיג את הניצחון, דרך שלושה שלבים בלבד.
הקרב בין יונתן, שריונו והפלשתים
עכשיו זה קרה ביום אחד, כִּי אָמַר יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל, לָבוֹא, ונעבור אל חיל המצב של פלשתים, זה בצד השני. אבל הוא לא סיפר לאביו. וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל הַנַּעַר אֲשֶׁר חוֹשֵׂה אֶת שִׁרְיָיו, לָבוֹא, ונעבור אל חיל המצב של הערלים האלה: יכול להיות שה' יעבוד בשבילנו: כי אין מעצור לה' להושיע ברבים או במעטים. ויאמר אליו נושא כליו, עשה כל מה שבלבך: להפוך אותך; לְהַבִּיט, אני איתך לפי לבבך.
ואז אמר יונתן, לְהַבִּיט, נעבור אל האנשים האלה, ונגלה להם את עצמנו. אם יאמרו לנו כך, תמתין עד שנבוא אליך; אז נעמוד במקום במקומנו, ולא יעלה אליהם. אבל אם יאמרו כך, עלה אלינו; ואז נעלה: כי ה' נתן אותם בידנו: וזה יהיה לנו לאות.
וַיִּגְלוּ שְׁנֵיהֶם אֶת אֶת אֶת אֶת הַמִּצְבָּה שֶׁל פְּלִשְׁתִּים: ויאמרו הפלשתים, לְהַבִּיט, העברים יוצאים מהחורים שבהם הסתתרו. ויענו אנשי חיל המצב את יהונתן ואת נושא כליו, ואמר, בוא אלינו, ואנחנו נראה לך דבר.
וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל-מוֹשֵׁרוֹ, תעלה אחריי: כי ה' נתן אותם ביד ישראל. וַיַּעַל יְהוֹנָתָן, עַל-יָדָיו וְעַל-רגליו, ונושא כליו אחריו: ויפלו לפני יונתן; ונושא כליו הרג אחריו. והשחיטה הראשונה ההיא, אשר עשו יונתן ובעל כליו, היה כעשרים גברים, בתוך כמו חצי דונם של אדמה, אשר עול שוורים עלול לחרוש. והיה רעד במארח, בשטח, ובין כל העם: חיל המצב, והספוילרים, גם הם רעדו, והאדמה רעדה: אז זה היה רעד מאוד גדול (1 סם 14:1 en 6-15)
יונתן ונושא השריון שלו
יונתן האמיץ ונושא השריון שלו היו יחד עם אלוהים נועזים כמו אריה. יונתן לא הונהג על ידי פחד. הוא העז לצאת באמונה ולעשות משהו, מה שנראה בלתי אפשרי בתחום הטבעי לעשות, כלומר להכות את הפלשתים.
יונתן בטח באלוהים לחלוטין. הוא ידע שה' יהיה עמם ושאין מעצור לה' להושיע על ידי רבים, או על ידי מעטים. הוא ידע שהכל זו עבודתו של אלוהים ולא עבודת האדם.
יונתן ביקש בעקיפין סימן. מה שנראה הגיוני, מאחר שיונתן לא היה נולד מחדש ועדיין היה ה יצירה ישנה. יונתן השתייך לדור הגשמי 'הבוגד', שהובל בחושיו והיה צריך סימן.
אבל בכל מקרה, אלוהים נתן לו אות בפי הפלשתים. לכן יונתן ידע בוודאות, שה' נתן בכוחו את הפלשתים.
יונתן הלך עם נושא כליו אל מחנה הפלשתים ללא כל ספק והרג כעשרים איש.. דמיינו את זה, 2 נֶגֶד 20!
זה מדהים לקרוא, איך הם הרגו את עשרים האנשים האלה. האנשים נפלו לפני יונתן ונושא השריון שלו הרג אחריו. בגלל המעשים שלהם, פחד בא על הפלשתים. רעד היה במארח, בשטח, ובין כל העם ולכן ברחו הפלשתים.
זה היה, כַּמוּבָן, עבודת ה'. כי מסר אלוהים את הפלשתים ביד יהונתן, ונושא השריון שלו. הדבר היחיד שיונתן ונושא השריון שלו היו צריכים לעשות היה להאמין באלוהים, לְהוֹפִיעַ, ולפעול (קרא גם: האם ישוע קשר את האיש החזק או שאתה חייב לאגד את האדם החזק?)
אֱמוּנָה, פְּעוּלָה, נִצָחוֹן
הכל התחיל עם אמונה באלוהים. בגלל אמונתו באלוהים, הוא נקט פעולה והתוצאה הייתה ניצחון מוחלט. זה לקח רק שלושה צעדים:
- אֱמוּנָה
- פְּעוּלָה
- נִצָחוֹן
בישוע המשיח, יש לך ניצחון מוחלט
בישוע המשיח, יש לך גם ניצחון מוחלט. כי ישוע הביס את השטן וכבש את המוות. ישוע קם מהמוות כמנצח. ישוע מושל וכל יצור חי שיש לו שם נמצא תחת רגליו.
כשיש לך אמונה בישוע המשיח ותאמין בדבריו ובעבודתו, ואז יבואו פעולות.
פעולות אלו יביאו ניצחון בחייכם.
בדיוק כמו שאלוהים מסר את הפלשתים בכוחם של יהונתן ונושא כליו, ישוע נתן את השטן ואת כל צבאו לכוח הכנסייה; ההרכבה של נולד מחדש נוצריs (נולד מאלוהים ויושב בישוע המשיח).
הדבר היחיד שהכנסייה צריכה לעשות הוא לנקוט בפעולה.
כשהכנסייה מאמינה בישוע, לפעול, ותמשיך לעמוד ואל תיסוג, אז התוצאה תהיה ניצחון מוחלט. הכנסייה תהיה בו מנצחת עלי אדמות.
שום דבר לא יהיה בלתי אפשרי. כי שום דבר לא יוכל לעמוד מול כוחו של ישוע המשיח.
בפוסט הבא בבלוג, המשימה של נושא השריון תידון וכיצד היא קשורה ליחסינו עם ישוע המשיח. אם אתה רוצה לקרוא את הפוסט הזה בבלוג, לחץ על הקישור הבא: ‘נושא השריון’.
'היה מלח הארץ’
