בתנ"ך, אנו קוראים על היחסים בין אלוהים לבין עמו הנבחר ישראל (האלה, שנולדו מזרע יעקב; ישראל). אנו קוראים על אהבתו של אלוהים לעמו, טובו, סבל ממושך, הגנה, הבטחות, והפרשה. אבל אנו קוראים גם על קדושתו וצדקתו. לכן, קראנו גם על אכזבותיו, כעס, ומשפטיו. רבים מחשיבים את אלוהים בתנ"ך כאל קפדני, שהעניש מיד, כאשר אדם חטא. הם יצרו את הדימוי הזה של אלוהים קפדן באמצעות הדרשות שהם שמעו, טיפוח, או על ידי קריאת התנ"ך מתוך הלך רוח של בשר ודם.
הם נושאים צלם זה של אל קפדני ופיתחו (מייסר) יראת ה' במקום יראת ה' (יראת ה'). הם מפחדים מאלוהים ומובלים על ידי יראת אלוהים זו. מכיוון שהם מפחדים מאלוהים, הם מפחדים להחמיץ שירות בכנסייה, כי הם חושבים שבכך שהם מחמיצים שירות בכנסייה, אלוהים יכעס עליהם והם עלולים לאבד את ישועתם. וכך הם הולכים לכנסייה מתוך פחד ומקיימים מסורות דתיות, שאימצו מהוריהם או בהשראת רוח מסורתית.
במקום לפחד (יראת כבוד) של אלוהים ולאהוב אותו ולשרת אותו מתוך אהבה, הם משרתים את אלוהים מתוך פחד, מפני שהם יצרו צלם אלוהים שגוי. כי אם הם היו קוראים את התנ"ך כבריאה החדשה באמצעות רוח הקודש, אז צלם האלוהים שלהם יהיה שונה.
היחס בין אלוהים לעמו ישראל
האדון מוציא לפועל צדקה ומשפט לכל המדוכאים. הוא גילה את דרכיו למשה, מעשיו כלפי בני ישראל. אלוהים הוא רחום וחסד, איטי להכעיס, ושופע רחמים (מִזמוֹר 103:6-8)
אלוהים גילה את גדולתו והוד מלכותו לעמו והתגלה כאלוהיהם, דרך גאולת עמו מעבדות במצרים. אלוהים גילה את טבעו וגילה את רצונו לעמו בכך שנתן להם את חוק. בזמן השהייה במדבר, אלוהים דאג לעמו. הוא הגן על עמו וסיפק את צרכיהם.
יה ראת אשר עשיתי למצרים, ואיך אני חושף אותך על כנפי נשרים, והבאתי אתכם אל עצמי. לכן עכשיו, אם אכן תשמעו לקולי, ולשמור את בריתי, אז תהיו אוצר מיוחד עבורי מעל לכל בני האדם: כי כל הארץ היא שלי: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלו הדברים אשר מדברים אל בני ישראל. ויבא משה ויקרא לזקני העם, והניחו לפניהם את כל הדברים האלה, אשר ציווה אותו ה'. וכל העם ענו יחד, ואמר, כל אשר דיבר ה' הת' נעשה. ויהשיב משה את דברי העם אל ה' (אקסודוס 19:4-8)
למרות שהעם אמר בלב שלם 'כן' לתנאי הברית והבטיח לציית לקולו של אלוהים, זה לא לקח הרבה זמן, לפני שהעם פנה עורף ולא היה נאמן לו ועזב את דבריו.
בגלל העובדה, שהעם גדל במצרים והכיר את התרבות המצרית, אלים וטקסים, הם ברא צלם אלוהים, שלא התכתב עם המציאות. לכן הם התאכזבו ללא הרף מאלוהיהם ומלמלו והתלוננו משום שאלוהים לא עמד בציפיותיהם. כתוצאה מכך, רבים לא רצו להישמע לאלוהים ולדברו (קרא גם: ‘הציפייה של אנשים‘).
הם רצו את אותם הדברים כמו העמים הפגאניים ורצו לחיות את אותם חיים ולעשות את אותם מנהגים פגאניים. לכן רבים היו מורדים ועשו את הדברים האלה, אשר אסר ה' לעשותו והיו תועבה לאלוהים.
כדי למנוע שהרוע יתפשט וישפיע על שאר חברי הקהילה וכדי למנוע שכל הקהילה תאבד, אלוהים סילק את הרוע מהקהילה.
אל קפדן או עם מורד?
ה' צדיק בכל דרכיו, וקדוש בכל מעשיו (מִזמוֹר 145:17)
האם אלוהים הוא אלוהים קפדני, בגלל זה? לא, אבל אלוהים הוא אלוהים צדיק, שנשאר נאמן לחוק בריתו. אלוהים הוא צדיק והוא לא יכול להתכחש לטבעו הקדוש והצודק.
בברית הישנה, אלוהים עסק בעם בשר ודם, שרוחו הייתה תחת סמכות המוות ולכן העם יכול היה ללכת רק אחרי הבשר.
אלוהים התמודד עם גאווה, אנשים נוקשים ומרדניים, שלעתים קרובות הלכו בדרכם וסירבו להישמע לאלוהים ולדברו וסירבו לשמור את הברית.
כן, הם רצו לקבל את ברכות הברית, אבל הם לא רצו לקיים את התנאים לברכות. הם רצו לחיות כמו העמים הפגאניים, אבל לקבל את שכרם של הקדושים.
אב קפדן או ילד מרדן?
כשלאב יש ילד, שמסרב להקשיב והולך בדרכו שלו ועושה דברים, מה שהאב אסר לעשות;, ואז האב יטיל משמעת ויעניש את הילד, כי הילד סירב להקשיב.
כי לכל משפחה חוקים משלה, שכל בן משפחה צריך לשמור. כאשר בן משפחה בוחר לא לציית לכללים, אז יהיו השלכות.
כאשר הילד מספר לאחרים על העונש, הם כנראה יפתחו תדמית של אב קפדן, במקום ילד מרדן. אם הם מבקרים את הילד, יכול להיות שהם יחששו לאב הקפדן. בעוד שבמציאות, יכול להיות שהאב לא קפדן מטבעו. אבל בגלל התנהגותו המרדנית של הילד נאלץ האב לנקוט בפעולה, מה שלא מצא חן בעיניו ואולי התקשה לעשות, אבל היה הכרחי והטוב ביותר עבור הילד.
לכן, אתה יכול לומר שלילד יש אב קפדני או שאתה יכול להסתכל על הסיבה להתנהגות האב ולומר שלאב יש ילד מורד. זה פשוט איך שאתה מסתכל על זה.
זה חל על כל תחומי החיים, איפה אתה מתמודד עם בריתות וכללים, כמו בחברה בכלל, בבית הספר, עבודה, חתונה, משפחה, ספורט, תנועה, וכו. אם אתה לא רוצה לשמור על הכללים ולמרוד בכללים אז יהיו השלכות
יש צורך בכללים כדי לתת מבנה, בהירות, ולשמור על הסדר לשני הצדדים. כי אם לא היו חוקים, אז זה יהיה בלגן אחד גדול.
מורה קפדן או תלמיד מרדן?
אם אתה הולך לבית הספר ומציית לכללים, הכל יהיה בסדר. אבל אם אתה עושה דברים, שאסורים ואתה נתפס, אז כנראה שתהיו ממושמעים ותיענשו על מעשיכם.
בוס קפדן או עובד מרדן?
כנ"ל לגבי עבודה. כאשר אתה אדם של יושרה ואתה עושה אתה עובד על פי החוזה שלך לחיות על פי הסטנדרטים והכללים של החברה, אז אתה בסדר. אבל כשאתה חסר יושרה ועושה דברים בסתר, אשר נוגדים את הסטנדרטים והכללים של החברה וזה יהיה שם לב, אז גם תצטרך לשאת בתוצאות.
אנשים עשויים לומר, שיש לך בוס קפדן, אבל אתה יכול גם לומר כי הבוס יש עובד מרדן, שלא מוכן להקשיב ולעשות דברים שאינם נכונים.
וזה היה גם המקרה עם אלוהים ועם הבשר שלו. רבים לא רצו להקשיב לאלוהים למרות זאת הדיברות והאזהרות הרבות באמצעות נביאיו ועשה את הדברים האלה, שהיו רעים בעיני אלוהים, לגרום לאלוהים לפעול על פי קדושתו וצדקתו.
האם אתם מביטים באלוהים מתוך מחשבה גשמית או רוחנית??
כשאתם מסתכלים על אלוהים כעל איש זקן וממוח גשמי שחושב כמו העולם, אז אתה בטח תיעלב מאלוהים, דברו והדברים, אשר עשה אלוהים. לא תבינו את הדברים, הכתובים במילה. לפיכך, תתייחסו לאלוהים כאל נוקשה וכאל אכזר, ואולי תפתחו יראת אלוהים מייסרת ותפחדו מאלוהים.
לא תוכל אוהב את אלוהים, בגלל הפחד המייסר וחוסר ההבנה שבלבכם. לפיכך תעשו זאת, בדיוק כמו העולם, אל תציית לדבריו ואל תעשה את רצונו, אבל לדחות אותם.
אבל אם אתה מסתכל על אלוהים כעל יצירה חדשה ומתודעה מחודשת, אז תהיה לך השקפה שונה על המצבים, הכתובים בתנ"ך. לא תסתכלו עליהם מנקודת מבט של בשר ודם, אלא מנקודת מבט רוחנית.
לא תחשיבו את אלוהים, דבריו והתנהגותו נוקשים ואכזריים, אך אתם תראו את אהבת אלוהים ואת טובו, סבלנות ורחמים לעמו.
מאור נפש מחודשת; מוחו של המשיח, לא תחשיבו את אלוהים כאל קפדן וכאל אכזר, אבל אתם תראו את העולם ואת שליט העולם כאכזריים. אתה תלך באמת ומאלוהים, באמצעות הדבר ורוח הקודש, אתם תראו את הגאווה, מרד, הפקרות ומצבו החוטא של העולם.
אלוהים סובל זמן רב ומלא אהבה
באשר לאלוהים, הדרך שלו מושלמת: דבר ה' נשפט: הוא חגור לכל אלה שבוטחים בו (תהילים 18:30)
עבודתו של אלוהים גדולה, חיפש מכל אלה שיש להם הנאה בו. עבודתו מכובדת ומפוארת: וצדקתו תחזיק מעמד לנצח. הוא עשה את יצירותיו הנפלאות להיזכר: אלוהים הוא אדיב ומלא חמלה (תהילים 111:2-4)
כשאתם קוראים את התנ"ך כבריאה חדשה; האיש החדש, באמצעות רוח הקודש, מאשר תגלו שאלוהים אינו אל קפדני אלא אל צדיק.
אלוהים לא רצה להתייחס לעמו כפי שהתייחס אליו.
אלוהים רצה את הטוב ביותר עבור עמו ורצה שעמו יאהב אותו ושהם יקשיבו לו ויישמעו לדבריו ולאזהרותיו וילכו דרכו.
אבל לצערי, זה לא תמיד היה כך ובגלל שאלוהים לא משקר, אך הוא אמין ונאמן ופועל על פי דבריו, אלוהים טיפל בעמו לאחר מעשיהם.
האלה, שחיו בברית ומרדו, היו אחראים למעשיהם. הם הביאו על עצמם את השובבות שלהם (קרא גם: ‘השובבות שאנשים מביאים על עצמם‘).
אתה יכול לרחם על האדם או על האנשים ולומר 'איזה דבר נורא אלוהים לעשות'. אבל אתה יכול גם להפוך את זה ולהגיד 'איזה דבר טיפשי ונורא, שהאדם או העם היו כל כך מרדנים ולא רצו להקשיב לאלוהים'.
אלוהים רצה את הטוב ביותר עבור עמו, אך למרות אזהרותיו, רבים הלכו בדרכם שלהם במקום בדרכו של אלוהים (קרא גם: האם דרכו של אלוהים היא דרכך?).
הקשר בין אלוהים לבנו ישוע המשיח
בניגוד לישו, שאהב את אלוהים והתמסר לאלוהים ולמצוותיו, הכתובים בחוק.
ישוע גם היה חופשי לעשות את מה שרצה לעשות. אך ישוע, טבעו האלוהי, בחר שלא ללכת אחרי הבשר ולחיות חיים למען עצמו;, אך הוא בחר ללכת אחרי הרוח ולחיות למען אלוהים ולעשות את רצונו.
הניחו לתודעה הזו להיות בתוככם, שהיה גם במשיח ישוע: מי, להיות בדמות אלוהים, חשבתי שזה לא גזל להיות שווה עם אלוהים: אבל עשה לעצמו שום מוניטין, ולבש עליו צורה של עבד, ונברא בצלם אדם: ולהימצא באופנה כגבר, הוא הצניע את עצמו, ונעשה צייתן עד מוות, אפילו מות הצלב (פיליפים 2:5-8)
בגלל אהבתו לאביו, ישוע נכנע לאב והלך בדרכו שהובילה לצלב. אז זה, דרך מותו ותחייתו מן המוות, בנים רבים של אלוהים ייוולדו בו, שיהיו שייכים לעמו של אלוהים ויחיו אחרי הרוח, אחרי רצונו.
הברית החדשה
לְהַבִּיט, הימים באים, סאית ה', כאשר אכרות ברית חדשה עם בית ישראל ועם בית יהודה: לא על פי הברית שכרתי עם אבותיהם ביום אשר לקחתי אותם ביד להוצאתם מארץ מצרים; כי הם לא המשיכו בברית שלי, ואני לא התייחסתי אליהם, סאית ה'. כי זאת הברית אשר אכרות עם בית ישראל אחרי הימים ההם, סאית ה'; אני אכניס להם את החוקים שלי לראש, וכתבו אותם בליבם: ואני אהיה להם אלוהים, והם יהיו לי עם: ולא ילמדו איש את רעהו, וכל איש אחיו, פִּתגָם, דע את ה': כי כולם יכירו אותי, מהמעט לגדול ביותר. כי אהיה רחום על עוונם, ואת חטאיהם ואת עוונותיהם לא אזכור עוד. בכך הוא סאית, ברית חדשה, הוא עשה את הזקן הראשון. עכשיו מה שנרקב ושעווה ישן מוכן להיעלם (עברית 8:13)
למרות זאת, שהברית הישנה מוחלפת בברית חדשה, רצונו של אלוהים וקדושתו וצדקתו נותרו זהים ועדיין תקפים בברית החדשה
מצוות התורה, אשר ייצגו את רצונו של אלוהים ונכתבו על לוחות אבן, ניתנו לעמו ויושמו בברית החדשה, מוכנסים כעת לתודעה ונכתבו בלבבות הבריאה החדשה, על ידי ציות רוח הקודש (קרא גם: ‘מה קרה 50 ימים לאחר חג הפסח?' ו'מדוע כתב אלוהים את מצוותיו על לוחות אבן?’)
בברית הישנה העם, שהשתייכו לעמו של אלוהים מלידה טבעית, הייתה לו ברירה להישמע לאלוהים ולשמור את חוקיו או להפוך ל מרדנות באלוהים ותורתו.
בברית החדשה, הבריאה החדשה, שנכנס למלכות אלוהים באמצעות התחדשות, יש לו ברירה להישאר נשמע לאלוהים ולדבריו וללכת אחרי רוח האל, או להמרות את פי אלוהים ודבריו, לצעוד כבשר ודם ולשוב למלכות החושך. כי "פעם נושע תמיד נושע" היא דוקטרינה שקרית, שנבע ממוחו הגשמי של הזקן (קרא גם: ‘לאחר השמירה נשמר תמיד?’)
הקשר בין אלוהים לבניו
בחרתם באופן חופשי להיכנס לברית עם אלוהים, על ידי אמונה בישוע המשיח והתחדשות בו. אמרתם 'כן' כדי לעשות את רצון האל ולחיות חיים אחרי רוח האל, ואמרתם 'לא' לרצון השטן ולחיות חיים כבשר ודם.
אלוהים לא הכריח אותך לעשות זאת, קיבלתם את ההחלטה הזאת מרצונכם החופשי. אבל אם אתה לא רוצה לשמור ולעשות את המצוות של ישוע ולא רוצה לחיות אחרי רצון האב, אז תעזוב את הברית באמצעות מעשיך.
נכנסתם לברית החדשה בחסד ולא במעשיכם, אך מעשיך יגרמו לך להישאר בברית או לעזוב את הברית.
איפה: (כרוח הקודש, ליום אם תשמע את קולו, הקשחו לא את לבכם, כמו בפרובוקציה, ביום הפיתוי במדבר: כשאבותייך פיתו אותי, הוכיח לי, וראיתי את מעשיי ארבעים שנה. לכן התאבלתי עם הדור ההוא, ואמר, הם תמיד טועים בלבם; והם לא הכירו את דרכי;. לכן נשבעתי בחרון אפי, הם לא יבואו אל מנוחתי.)
שימו לב, אחיהם, פן יהיה במישהו מכם לב רע של כפירה, בהסתלקותו מן האל החי. אבל תוכחו זה את זה מדי יום, בעוד זה נקרא ליום; שמא מישהו מכם יתקשה באמצעות ההונאה של החטא. כי אנחנו נעשים שותפים של המשיח, אם נחזיק את תחילת הביטחון שלנו עד הסוף (עברית 3:7-14)
רבים חושבים שבברית החדשה אתם יכולים להמשיך לחיות כבשר ודם ולעשות כל מה שאתם רוצים ולקבוע כללים משלכם.
כמובן שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה לעשות, מכיוון שקיבלתם בחירה חופשית מאלוהים. אך הליכתכם ועבודתכם יחשפו את טבעכם האמיתי ויקבעו את הדרך בה תלכו, ועבודותיכם יובילו אתכם אל יעדכם הסופי.
אם אתם נשמעים לאלוהים ומקשיבים לדבר ולרוח הקודש, אז תחיו כאדם החדש במלכות האלוהים המובל על ידי הטבע האלוהי החדש שלכם, ללכת אחרי רצון אלוהים ולקיים את התורה (החלק המוסרי של החוק, המייצג את רצון האל) בדיוק כמו ישו (קרא גם: ‘האם האדם מסוגל לקיים את תורת אלוהים’).
אך אם אתם לא מוכנים להישמע לאלוהים ולא מקשיבים לדבר הקודש ולרוח הקודש, אך דחו אותם והמשיכו ללכת אחרי הבשר, אז תחיו כמו הזקן בממלכת החושך המובל על ידי הטבע הנפול שלכם, שבו החטא והמוות שולטים, ותמשיכו ללכת אחרי רצון השטן.
רצון אלוהים עומד לנצח
אל תהיו בלתי שוויוניים יחד עם הכופרים: כי מה אחווה צדקה עם עוון? ואיזו אחדות יש אור עם חושך? ואיזה קונקורד יש למשיח עם בליאל? או איזה חלק הוא מאמין עם כופר? ואיזה הסכם יש למקדש ה' עם אלילים? כי אתם מקדש האל החי; כמו שאלוהים הת' אמר, אני אשכון בהם, וללכת בהם; ואני אהיה אלוהיהם, והם יהיו עמי. מהיכן יוצאים מקרבם, ולהיות נפרדים, סאית ה', ולא לגעת בדבר הטמא; ואני אקבל אותך, ויהיה לך אב, ואתם תהיו בניי ובנותיי, סאת' ה' א-לוהים (2 קורינתים 6:14-18)
אלוהים גילה את רצונו בדברו. לכן, ברור מאוד מה אלוהים אוהב ומה לא אוהב ומה טוב ומה רע. רצונו ברור ועומד לנצח. אף אחד לא יכול לשנות שום דבר בקשר לזה.
בדיוק כמו בברית הישנה, אלוהים הזהיר את עמו מפני ההשלכות אם עמו לא יחזור בתשובה, יישמע לו ויקשיב לדבריו, אך לדחות את דבריו, אלוהים עדיין מזהיר בברית החדשה את עמו באמצעות דברו ורוח הקודש שלו.
מפני שאלוהים אוהב את האדם ואיש לא ימות בגלל מעשיו (1 טימותי 2:4)
אלוהים כל כך אהב את העולם שהוא נתן לבנו, אלוהים, לגאול את האנושות בדמו של ישוע מכוח החטא והמוות ולשחרר אותם משבי מלכות החושך.
אך כל אדם בוחר בעצמו לקבל את אהבת אלוהים ועל ידי אמונה בישוע המשיח ובאמצעות התחדשות וקידוש לדחות את הזקן ו לבש את הגבר החדש וללכת אחרי הרוח או לדחות את אהבת אלוהים ולהמשיך לחיות אחרי הבשר כעולם.
'היה מלח הארץ’
