הייתי כמעט בכל רע בתוך הקהילה והאסיפה (פתגמים 5:14)
כשלא צלבת את בשרך ולא מתת ל'עצמי' שלך, ואז כשמישהו מתקן אותך, על בסיס המילה, אתה תיפגע, מגורה, וכועס.
למה אתה נעלב, עצבני או כועס? כי אתה חושב שאתה יודע את זה טוב יותר מאחרים. כל עוד לא עשית זאת הניח את בשרך, אתה תלך בגאווה ותרצה שיכירו אותך על ידי אחרים. גם אם אתה אומר, שאינך גאה ומתנשא. האמת היא, שכל עוד ה'עצמי' שלך עדיין יושב על כס חייך, אינך מסוגל ללכת בצניעות אמיתית.
כשאתה מתפאר בכמה שנתת לצדקה או אם אתה מספר לאנשים, מה עשית בשביל כך וכך, אתה מחפש הכרה ושבחים מאנשים. אתה רוצה להראות להם, כמה 'טוב'’ עשית. לכן, הדברים האלה מראים שעדיין לא מתת ל"עצמי".
יש רק אדם אחד, מי יכול לשבת על כס חייך. זה או אתה או ישו. הראשון הוא גשמי, השני הוא רוחני. הראשון יוביל אותך למוות נצחי, והשני יוביל אותך לחיי נצח.
'היה מלח הארץ’
