אלוהים אינו מכבד אישים וגם לא בניו (זה חל על זכרים ונקבות כאחד). לפחות, ככה זה צריך להיות. בג'יימס 2:1 זה כתוב, אחים שלי, אין לך את אמונת אדוננו ישוע המשיח, אדון התהילה, עם כבוד לאדם. למרות זאת, זה לא תמיד קורה בחיי היומיום. יש אנשים, שקוראים לעצמם נוצרים ואומרים לדעת את התנ"ך, אבל בניגוד לאלוהים, יש להם כבוד לאדם. מה אומר התנ"ך על כבוד לאדם? האם לכבד אנשים זה חטא?
אלוהים אינו מכבד אישים
אלוהים הודיע את רצונו באמצעות דברו ומצפה מבניו כי על ידי חידוש דעתם עם המילה, הם יודעים את רצונו ומקיימים את רצונו עלי אדמות, בדיוק כמו ישו, מי הוא הדוגמה שלנו והראה לנו, איך בן אלוהים צריך ללכת בציות לאלוהים, בניגוד לבני השטן, ההולכים בחוסר ציות לה'.
האב אינו מכבד אישים, ישו, הבן, אינו מכבד אנשים, ורוח הקודש, מי מתקיים באדם החדש, הוא גם אינו מכבד אנשים, אבל הוא קדוש, צדיק ופועל לפי המילה (קרא גם: ההרשעה בחטא בשלושת ההסדרים).
לאב אין כבוד לאדם
אבל תהילה, כָּבוֹד, ושלום, לכל אדם שעושה טוב, קודם כל ליהודי, וגם לגוי: כי אין כבוד לאדם עם אלוהים. כי כל אשר חטאו בלא חוק יאבדו בלא חוק: וְכָל אֲשֶׁר חָטְאוּ בַּתּוֹרָה יִדְנוּ בַּתּוֹרָה; (כי לא שומעי התורה צודקים לפני אלוהים, אֲבָל עֹשֵׂי הַתּוֹרָה יִצְדָקוּ (הרומאים 2:10-13)
לאלוהים אין כבוד לאדם. אלוהים הוא קדוש וצדיק ואינו עושה הבחנה ואינו מתחשב במעמד הטבעי ו/או הזכות שיש למישהו, שפירושו מעמד מיוחס כמו זכות הבן הבכור וזכותם של בני ישראל (יעקב (בית ישראל)).
אלוהים אינו מסתכל על כך ואינו פועל על פי המיקום או המעמד הטבעיים של האדם, אבל אלוהים פועל לפי דברו.
אלוהים רוצה רק דבר אחד וזה ציות לדבריו וזה אפשרי רק אם מישהו מאמין באלוהים ואוהב את אלוהים בכל ליבו, נֶפֶשׁ, אכפת, וכוח ויש לו יראת אלוהים.
כי אם זה חסר בחייו של אדם, האדם לא יאמין ולא יציית לדברי אלוהים וישמור את מצוותיו, וּבְגִין כָּךְ לֹא יִהְיֶה הָאָדָם בְּצֶדֶק עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ.
אדם היה בנו של אלוהים והתהלך עם אלוהים עד שאדם הפך לא ציית לאלוהים ועזב את מצוותיו, ובגלל מעשה חוסר הציות שלו, אדם ברא את אלוהים, כפי שהיה, שקרן.
אלוהים דיבר אמת, השטן שיקר, אבל האדם בחר להאמין לדברי השטן, שהיו שקרים, וציית לשקרים שלו. בגלל מעשהו של אדם, רוח האדם מתה והאדם נפל מעמדתו ואיבד את שליטתו לשטן (אשר שוחזר באמצעות – ובישוע המשיח (קרא גם: השלום שישוע החזיר בין האדם לאלוהים)
קין היה הבכור והבעלים של הבכורה, למרות זאת, קין לא נכנע לאלוהים, אלא הלך בדרכו ודחה את דברי ה', לפיו אלוהים דחה את קין (בראשית 4 (קרא גם: מדוע אלוהים לא כיבד את מנחתו של קין?)).
עשו היה בכורו של יצחק ובעל הבכורה, אבל עשיו היה חולני וראה בתאוותו הגשמית יותר מהבכורה שלו, אשר ניתן על ידי אלוהים. וכך מכר עשיו את הבכורה שלו כדי להשביע את שלו (זמני) רעב, שהיה מעורר התנגדות לאלוהים והוא בז (בראשית 25-28).
אפילו דוד, שהיה אדם אחרי לבו של אלוהים, לא ניצל מעונש חטאו (2 סמואל 11-24).
יש עוד הרבה דוגמאות, שבו אלוהים דיבר ופעל לפי דברו; החוק שלו, וצדקתו ולא הונהגה בזכות הטבעית שמישהו היה בבעלותו, עמדת כוח שהייתה למישהו, גם לא רגשותיו ורגשותיו.
על שופטי החוק נאסר לשפוט בכבוד בני אדם
וַיָּשֶׂם שֹׁפְטִים בְּאֶרֶץ, בְּכָל ערי יהודה המגודרות, עיר אחר עיר, ואמר לשופטים, שימו לב למה שאתם עושים: כי אתם לא שופטים למען אדם, אלא למען ה', מי איתך בפסק הדין. לָכֵן עַתָּה יִרְאַת יְהוָה עָלֶיךָ; שימו לב ותעשו זאת: כי אין עוון עם ה' אלוקינו, ולא כבוד של אנשים, ולא לקיחת מתנות (2 דִברֵי הַיָמִים 19:5-7)
דברים אלו שייכים גם לחכמים. זה לא טוב לכבד אנשים בשיפוט. האומר לרשעים, אתה צדיק; אותו העם יקלל, גוים יתעבו אותו: אֲבָל לְמִגְזָרִים בּוֹ יִהְיֶה תְּנוּגָה, ותבוא עליהם ברכה טובה. כל איש ינשק שפתיו הנותן תשובה נכונה (פתגמים 24:23-26)
אלוהים הודיע את רצונו באמצעות החוק, גילה טוב ורע והתייחס לכולם באופן שווה. אלוהים לא היה חלקי ולא שפט בכבוד אדם ואלוהים רצה את שופטי החוק שלו, מי ישפוט למען ה' ולא לאדם, שהם ישפטו את כולם בצורה שווה ולא שפטו בכבוד אנשים, בדיוק כמו אלוהים.
אם משהו היה רע אז זה היה רע, אם משהו היה טוב, זה היה טוב. אם מישהו היה עושה רע, אז היה צריך להעניש את הרוע על פי החוק, לא משנה מי עמד מול השופט(ס).
גם שופטי החוק לא הורשו לקחת מתנות של אנשים, כי זה יכול גם להשפיע על שיקול הדעת שלהם.
לאלי היה כבוד לאדם
בני אלי היו תועבה לאלוהים, אבל בניגוד אלי, שידע על חטאי בניו אך לא עשה בדבר אלא נתן להם את דרכם, אלוהים לא נתן להם לעשות את דרכם והתערב, למרות היותם בנים של אלי ונולדו ככהנים וגדלו והתמנו בכהונה (1 סמואל 2,3,4).
אלוהים ראה חבורה של מורדים גאים, שלא יראת אלוהים ועשתה את עבודת ה' ללעג ולחרפה, וסירב להיכנע לאלוהים ולציית לתורת משה ולקיים את מצוות ה', ושכב עם נשים.
הכוהנים בזו לאלוהים וטמאו את קורבן ה' ולגלגו לאלוהים. וכיון שהכוהנים היו מתווכים ומייצגים לה' ולרצונו (החוק שלו), חטאיהם השפיעו על השקפת העם על אלוהים, לפיו העם בז לאלוהים.
אלי לא התערב, אבל אלוהים התערב וטיפל בהתנהגות הגאוה והמרדנית של הכוהנים ובאי הציות לאלוהי אלי ובניו (קרא גם: רוחו של אלי).
אלוהים לא ייתן לאף אחד לעצור אותו. אלוהים הוא אלוהים, הוא כל יכול, קָדוֹשׁ, וצדיק ואין לו כבוד איש ואינו שופט בכבוד אדם.
אלוהים לעולם לא יאשר את ההתנהגות החוטאת של עמו. החטא לעולם לא יישאר ללא עונש, אפילו לא בין בניו, שממשיכים לחיות בחטא.
אלוהים אוהב אנשים, אבל הוא לא יכול לקיים קשר עם החטא, שהוא הראה כאשר ישוע נצלב ונשא את חטאי העולם. אפילו לישו לא הייתה עמדה מיוחסת ולא היה חריג לכלל (קרא גם: האם אתה יכול לחיות בחטא ולהינצל? ו האמת על דחייה)
לישוע אין כבוד לאדם
יֵשׁוּעַ, בן האלוהים, אין כבוד לאדם, אבל ישוע פועל ושופט את מעשי האדם על פי המילה. ישוע התייחס לכולם באופן שווה. לא היה הבדל באופן שבו התייחס ישוע לעניים ולעשירים, הלא משמעותי והמשמעותי, אלה שהחזיקו במעמד נמוך יותר בחברה ואלה שמילאו תפקיד גבוה יותר בחברה. כולם היו שווים לישו.
ישוע לא פעל מתוך רגשותיו, וגם לא רגשותיו, אבל ישוע פעל בציות לאביו ולדברים שדיבר.
ישוע לא נתן לבני ישראל להמשיך בחטאיהם, אבל הוא הטיף למלכות אלוהים וקרא לאנשי בית ישראל לחזור בתשובה ולהסרת החטא.
ישוע לא התחבר עם חוטאים, אלא עם חוטאים שחוזרים בתשובה, שנולדו מזרע ישראל, אלא הקשיבו לקריאת התשובה.
הם היו חוטאים, כי הם לא שמרו את תורת משה, אלא כששמעו את בשורת המלכות ואת הקריאה לתשובה, הם האמינו בדברי ישוע ושישוע נשלח על ידי אלוהים והיה המשיח והקשיב לקריאתו וחזר בתשובה על מעשיהם הרעים ונכנעו לישו ועשו מה שישוע ציווה עליהם לעשות והוטבלו במים והלכו אחריו. (קרא גם: האם ישוע היה ידיד של מכסים?)
בניגוד לרבים מהפרושים המלומדים הגאים, צדוקים ו (גָבוֹהַ)כמרים, שהיו משפיעים והיו מוערכים על ידי העם, אבל סירבו להאמין שישוע הוא המשיח ושישוע נשלח על ידי אלוהים ולכן הם סירבו לחזור בתשובה ולהיות הוטבל.
הם החשיבו את ישוע כבנו של בעל זבוב וחוטא, שלא היה שייך לאלוהים אבל היה אויב של אלוהים ושל ביתו.
אבל ישוע לא הושפע והתרגש מהם ולא נבהל ממה שהם אמרו ועשו ולא התפשר ועשה כמיטב יכולתו כדי שיאהבו אותם ויתקבלו עליהם.
ישוע לא בחן את המראה החיצוני שלהם ואת מיקומם בבית אלוהים ואת מיקומם המשפיע בחברה, אבל ישוע הסתכל על ליבם, ברוח הקודש ודיבר אליהם מתוך רצון וידע אלוהים והוקיע את מעשיהם הרעים, בדיוק כמו שישוע גינה את מעשיהם המרושעים של החוטאים.
ישוע אינו פועל מתוך כבוד לאדם
בזמן שהוא עדיין דיבר עם האנשים, לְהַבִּיט, אמו ואחיו עמדו בחוץ, שרוצה לדבר איתו. ואז אמר לו אחד, לְהַבִּיט, אמך ואחיך עומדים בחוץ, שרוצה לדבר איתך. אֲבָל הוּא עָנָה וַיֹּאמֶר אֶל הַדָּבָר לוֹ, מי זאת אמא שלי? ומי הם אחיי? ויושיט את ידו אל תלמידיו, ואמר, הנה אמי ואחי! כי כל מי שיעשה את רצון אבי שבשמים, אותו הוא אח שלי, ואחות, ואמא (מתיו 12:46-50)
ישוע התייחס לכולם באופן שווה. הוא לא הבחין בין אנשים ולא פחד מהשלכותיה. אפילו אמו ואחיו של ישו לא היו חריגים מהכלל.
ישוע הבהיר היטב באמצעות דבריו שעמדה טבעית אינה סמכותית ואינה משנה את היחס שלו למישהו, וגם לא המקום שהיה לאדם בחייו.
רצון האל והציות לרצונו היו (ועדיין הם) מוּסמָך.
לרוח הקודש אין כבוד לאדם
גם לרוח הקודש אין כבוד לאדם. הוא פועל לפי המילה, שבו מתגלה רצון האל.
מהרגע, שפטרוס נולד מחדש והוא קיבל את רוח הקודש, מי עשה בו את משכנו, פטרוס לא יכול היה לשתוק אבל פטרוס הטיף באומץ לבשורת ישוע המשיח וקרא לאנשי בית ישראל לחזור בתשובה.
פיטר, אשר הונהג על ידי רוח הקודש, היה בדיוק כמו אביו ובדיוק כמו אדונו והמאסטר שלו מתעמת ודיבר מילים קשות ואפילו מאשימות, לבני ישראל, שהגיעו מכל העולם לירושלים כדי לחגוג את חג הביכורים.
כששמעו את הטפתו הקשה של פיטר, שדיבר מתוך הרוח, רבים מהם חזרו בתשובה ו 3000 נשמות ניצלו והוטבלו במים (למרות שהם נימולו).
כאשר חנניה עמד לפני פטרוס ואחר כך אשתו ספירה, והם שיקרו לרוח הקודש והניחו שהם יכולים לרמות אותו, רוח הקודש לא פעלה מתוך כבוד לאנשים מכיוון שהם היו חברים בכנסייה. במקום לברוח מהשקרים וההונאה שלהם וליהנות מכספם, אלוהים לקח אותם והם מתו.
יש עוד הרבה דוגמאות, שבו רוח הקודש, שחי במלואו באדם החדש, לא פעל בכבוד אנשים, אלא פעל מתוך רצון האב בציות לדבר והתמודד עם הרע.
הָהֵן, שהפך לאדם החדש והובל ברציפות על ידי רוח הקודש, לא היה כבוד לאדם, ולכן הם דיברו את האמת באומץ והטיפו את הבשורה הבלתי מתפשרת של ישוע המשיח ואת הקריאה לחזור בתשובה ובגלל שנולדו הרבה בנים אמיתיים של אלוהים, שהתהלכו בציות לישו המשיח ולאב.
נוצרים, שיש להם כבוד לאדם
נוצרי שנולד מחדש הניח את חייו ומת במשיח וקם מן המתים במשיח והפך לבריאה חדשה. דרך הטבילה ברוח הקודש, רוח הקודש, שאין לו כבוד לאדם, שוכן באדם החדש.
האדם החדש יאהב את אלוהים וילך באהבה, כלומר ללכת בציות לאלוהים ולישוע המשיח ולקיים את מצוותיו.
האדם החדש לא ידבר ויפעל מתוך הבנתו, יֶדַע, חוכמה, וכישורים ולא יונהג ברצונו, רגשות, ורגשות, אלא יבטח על הבנתו של אלוהים ועל ידיעתו, חוכמה, וכוח ויונהג על ידי דברו ורוח הקודש וידבר את האמת של אלוהים לכולם, לא משנה מי השומע. כי לאדם החדש אין כבוד לאדם.
נוצרי לעולם לא יתפשר עם החושך ויעוות את דברי האל ויאשר את מעשי הבשר, שהוא חטא, וקראו לרע טוב ואמרו לעוול שהוא או היא צדיק, בגלל הקשר עם האדם, מעמד או תהילה של אדם, אבל תמיד ידבר אמת ויקרא לאדם לחזור בתשובה. לצערי, זה לא תמיד קורה.
לדוגמה, כאשר אנשים אחרים חיים יחד לא נשואים, הם שופטים את המעשה הזה ורואים בו רע. אבל כשהילד שלהם מחליט לחיות ביחד רווקים, הם מקבלים את זה והם לא רואים בזה מעשה מרד נגד אלוהים וכמשהו רע, ופתאום זה כבר לא חטא.
זה חל גם על טומאה מינית, כמו קיום יחסי מין מחוץ לקשר הנישואין, הומוסקסואליות, זְנוּת, ניאוף, וכו.
כל עוד אחרים מבצעים את החטאים האלה, זה נידון, כי זה לא לפי רצון האל. אבל אם זה קורה במשפחה ורגשות ורגשות מעורבים, ואז דברי אלוהים נשכחים פתאום ואינם ממלאים תפקיד ונדחים והחטא מאושר ומתקבל.
במקום להתנהג כמו עם אותם אנשים אחרים והם מצייתים לישוע המשיח ולרצון האב ועומדים על המילה למרות ההשלכות ומגנים את מעשיו הרעים של הבשר ומחליטים לא להתאחד עם אלה, שמתמידים בחטא ואינם מוכנים לחזור בתשובה, הם משתחווים לרצון הרוחות הרעות ונכנעים להם ותומכים בחטא שלהם (גָדוֹל) יֶלֶד, אַבָּא, אִמָא, אחיינית, אחיין וכו'. (קרא גם: האם אתה יכול להיות שותף לחטאם של בני מאמינים??)
וכך השטן מצא את דרכו למשפחות רבות ולכנסיות מקומיות באמצעות קשרים משפחתיים רגשיים של מאמינים, דיאקונים, בְּמָקוֹם אַחֵר, וכמרים, אשר מונחים מעל דבר אלוהים
כמרים, שיש להם כבוד לאדם
ו, אתם אדונים, לעשות להם את אותם הדברים, סובל מאיום: לדעת שגם אדונך נמצא בשמים; גם אין כבוד של אנשים איתו (אפסיים 6:9)
לכבד אנשים זה לא טוב: כי על פת לחם יעבור האדם (פתגמים 28:21)
יש גם כמרים, שנראים רוחניים אך במציאות הם גשמיים ופועלים מבשרם, לפיה הם לא מתייחסים לכולם בצורה שווה, אלא לפעול בכבוד אנשים.
הם לא מדברים, נכון, או להזהיר את המאמינים באותו אופן, והם לא שופטים חטא באותו אופן עבור כולם, אבל הם פועלים מתוך רגשותיהם, רגשות, והקשר שיש להם עם האדם.
כתוצאה, הם שופטים את חטאו של אדם אחד, אבל הם מאפשרים את חטאו של אדם אחר ועוצמים את עיניהם לאורח החיים של האדם, למרות העובדה שהם יודעים את רצון האל ואת משפטו של אלוהים.
העמדה המיוחסת של החברים, שנותנים הרבה כסף לכנסייה
אחים שלי, אין לך את אמונת אדוננו ישוע המשיח, אדון התהילה, עם כבוד לאדם. כי אם יבוא אל עצרתכם איש עם טבעת זהב, בלבוש יפה, ונכנס גם עני בלבוש נפל; ויש לכם כבוד ללובש את הבגדים ההומואים, ותאמר לו, שב אתה כאן במקום טוב; ואומר לעניים, תעמוד אתה שם, או שב כאן מתחת להדום: האם אינכם אז חלקיים בעצמכם, ונעשו שופטים של מחשבות רעות?
לְהַאֲזִין, אחים אהובים שלי, האם לא בחר אלוהים את עניי העולם הזה העשירים באמונה, ויורש הממלכה אשר הבטיח לאוהביו? אבל אתה בזת את העניים. אל תדכא אותך עשירים, ותמשוך אותך לפני מושבי הדין? אל תגדף את השם הראוי ההוא אשר נקראים בו? אם תמלאו את התורה המלכותית לפי הכתוב, תאהב את רעך כמוך, אתה עושה טוב: אבל אם יש לך כבוד לבני אדם, הוא החטא, ומשוכנעים בחוק כעבריינים (ג'יימס 2:1-9)
באיזו תדירות זה קורה שאנשים, הנותנים הרבה כסף לכנסייה שמים לב וזוכים למקום מיוחד בכנסייה ומתייחסים אליהם אחרת משאר חברי הקהילה?
הם אומרים להם מה שהם רוצים לשמוע ומשמחים אותם ועושים כל שביכולתם כדי שהם יהיו מרוצים. וכאשר הנותנים הנדיבים לא מצייתים לדברי ה' ועושים דברים, שמתנגדים באופן קוטר לרצון האל, ואורח חייהם אינו תואם את המילה, הם נותנים להם לעשות את דרכם ומעמידים פנים שהם לא רואים את זה ולא מתעמתים ומזהירים אותם, מתוך פחד, שהם ייעלבו ויעזבו את הכנסייה ויפסיקו לתת.
וכך הם מתפשרים עם מעשי החושך ומשתחווים לחטאי האנשים העשירים.
במקום להישאר נאמן לאלוהים ולהאמין באלוהים ובדברו ולבטוח באלוהים, בידיעה שאלוהים הוא ספק ושהוא יספק, הם משתחוים לרצון ולחטאים של אנשים, את מי שהם רואים בספקים שלהם.
המעמד המיוחס של ילדים וקרובי משפחה של כמרים, בְּמָקוֹם אַחֵר, ודיאקונים
הרבה פעמים, הילדים או קרוביהם של כמרים, בְּמָקוֹם אַחֵר, וגם דיאקונים זוכים ליחס שונה משאר המאמינים בכנסייה ויש להם עמדה מיוחסת.
על המאמינים לציית לכללים מסוימים והחטאים שלהם נשפטים בקלות רבה יותר מחטאיהם של ילדיהם (או קרובי משפחה). בעוד מאמינים אחרים צריכים לחשוש מההשלכות של חטאיהם בכנסייה, הילדים (או קרובי משפחה) מובטחים ממקומם בכנסייה, לא משנה איך הם חיים והחטאים שהם מבצעים.
זקן, שאינו קרוב משפחה ועושה זנות, ניאוף, ו/או יתגרש ייענש ויוסר מהמשרד, בעודו זקן, שהוא קרוב משפחה ועושה זנות, ניאוף, ו/או להתגרש ייענש בדלת סגורה (או לא בכלל), אך עשוי להישאר במשרד או לקחת חופשה למשך מספר חודשים ואז לחזור שוב למשרד.
דיאקון, שאינו קרוב משפחה, וגניבה מהכנסייה נענשת ומורחקת מהמשרד, בעוד דיאקון, מי שהוא קרוב משפחה וגונב מהכנסייה יכול להישאר במשרד או לקחת חופשה ולאחר זמן מה לחזור למשרד.
ככל שהקשרים המשפחתיים וקווי הדם קרובים יותר, ככל שמתעלמים יותר ונעשות יותר פשרות.
בכלל חיים ביחד רווקים, קיום יחסי מין מחוץ לנישואים, זְנוּת, ניאוף, לְהִתְגַרֵשׁ, הומוסקסואליות, הפלה, גניבה, וכו. אינו נסבל ומקובל בכנסייה, אבל כשבן או בת של הכומר מחייבים אותם זה כבר סיפור אחר לגמרי והרבה פעמים כמרים מוצאים דרך להתאים ולשנות את דברי אלוהים ולהתפשר ולקבל את החטא ואורח החיים של ילדם כדי לשמור על השלום בין ההורה לבין הילד
חלום של אב עבור בנו או בתו
מי שאוהב אבא או אמא יותר ממני אינו ראוי לי: ומי שאוהב בן או בת יותר ממני אינו ראוי לי. ומי שאינו לוקח את צלבו, והולכת אחריי, אינו ראוי לי. מי שימצא את חייו יאבד אותם: ומי שאבד את נפשו למעני ימצא אותם (מתיו 10:37-38)
אבות רבים, שיש להם עסק משפחתי, יש חלום שיום אחד הבן או הבת שלהם יהפכו לחניך שלהם. אפילו כמרים רבים חולמים את החלום הזה ומקווים שילדיהם ילכו בעקבותיהם ויהפכו לחניכים שלהם.
לפעמים הם כל כך רוצים ורוצים בזה, שהדבר ורצון האל אינם מובילים עוד, אבל רצונם וחלומם מובילים.
הם לא שואלים את אלוהים ומקשיבים לקולו, אם זה גם רצונו, אבל הם מחליטים.
הם לא מסתכלים על חייו והליכתו של הילד והאם הילד נולד מחדש ומת לבשר וחי חיים קדושים לאחר הרוח בכניעה לדבר ונושא פרי הרוח.
הם לא מסתכלים אם הילד הולך בציות לרצון האל ומסוגל להנהיג את הכבשים ולהאכיל את המאמינים בדברי אלוהים ולגדל אותם ברצון האל ולהשמיע., מתקן, ומזהיר אותם, כדי שיהפכו לבנים בוגרים של אלוהים בצלמו של ישוע המשיח. אבל הם מסתכלים רק על ההיבטים האנושיים ועל הרצון והחלום של הכומר.
בגלל זה בנים רבים מתמנים על פי רצון הבשר, שלא היה צריך למנות ולהטיף מאחורי הדוכן, ולטמא את הכנסייה, כשם שבני אלי טמאו את בית המקדש ואת עבודת ה' ופגעו בעם ה' וגרמו לעם ה' ללכת בחטא., רק כי להורה היה כבוד לאדם.
השטן יודע שבחיים רבים הבשר שולט במקום הרוח והאנשים מובלים על פי רצונם, רגשות, ורגשות. במקום להיכנע לדבר ולהגיש את רצונם לרצון האל, המילה צריכה להיכנע להם ולרצונם.
לכבד אנשים זה חטא
לפי התנ"ך, כבוד אדם הוא חטא. אלוהים אינו מכבד אדם ואינו פועל מתוך כבוד לאדם
אלוהים רוצה רק דבר אחד וזה ציות. אלוהים רוצה שבניו יצייתו לו ויחיו בציות לדבריו וידברו את האמת והצדק של אלוהים, לא משנה מי השומע ולא משנה ההשלכות.
ייתכן שלא יהיה כבוד של אנשים בכנסייה, לאף אחד אין תפקיד מיוחס.
יש אמונה ללא כבוד של אנשים
ואז פיטר פתח את פיו, ואמר, למען האמת, אני מבין שאלוהים אינו מכבד אנשים: אבל בכל עם הירא ממנו, ועושה צדקה, מתקבל עמו (מעשים 10:34-35)
אם נולדת מחדש במשיח ורוח הקודש שוכנת בך והפכת לבן אלוהים, אז אתה תעשה, בדיוק כמו אביך וישוע המשיח ורוח הקודש, מי שוכן בך, אל תהיה מכבד אנשים ולא תנהג בכבוד אנשים.
אתה תציית למילה ותדבר את האמת של אלוהים ולא תתפשר, לא משנה מה.
'היה מלח הארץ’
